רחל ברכות
רחל בּרכות (נהגה: "רוֹחל בּרוֹכֶס"; בכתיב יידיש סובייטי: ראכעל בראָכיס, ראכל בראָכעס; 23 בספטמבר 1880, מינסק – 1942, גטו מינסק[1]) הייתה סופרת יידית.
ביוגרפיה
רחל ברכות נולדה ב-1880 במינסק למשפחה ענייה. היא נתחנכה על ידי אביה וולף, שהיה משכיל וכתב חיבורים בעברית, אך מעולם לא פרסם את עבודותיו[2]. בגיל תשע היא כבר יכלה לקרוא בקלות את התנ"ך ואת חיבוריו של מאפו[3]. בהיותה בת תשע נפטר אביה, והיא נאלצה לצאת לעבוד. היא עבדה בתור תופרת, ועובדה זו עתידה הייתה להתבטא מאוחר יותר, בחיבוריה. היא לימדה את מקצועות התפירה במינסק, בבית ספר לבנות.
היא הושפעה מסופרי היידיש הסוציאליסטיים אברהם רייזן ואברהם ליסין.
היא הייתה נשואה לרופא שיניים. בתקופת מלחמת העולם הראשונה היא ומשפחתה גרו בכפר ליד סראטוב, וחזרו למינסק רק ב-1920.
כתיבתה
פרסמה בעיתון "דער יוד" את סיפורה הראשון, "יענקעלע", שנכתב כשהייתה בת 16. בהמשך פרסמה שני סיפורים נוספים באותו עיתון. כמו כן פרסמה את סיפוריה בירחון "די צוקונפט" ובעיתון "דער פריינד", ששימש מאוחר יותר כביתה הספרותי.
רחל ברכות הייתה ראשונה מבין סופרות יידיש שכתבה באורח סדיר בעיתון[4]. הירש רלס תרגם חלק מיצירותיה לרוסית.
כל כתביה היו אמורים לצאת לאור בשני חלקים במינסק ב-1941, אך עם פלישת הנאצים לברית המועצות נהרס בניין בית הדפוס.
ספריה
- רחל ברכות, א זאמלונג דערציילונגען, וילנה: ווילנער פארלאג פון ב. א. קלעצקין, 1922. (קובץ סיפורים) (התוכן: 1) אונטער בארג. 2) א בלעטל. 3) די שכינה. 4) אין דער און דער גאס. 5) די זאגערין. 6) אין טשאד. 7) קבורה שמש’ס ווייב) (א זאמלונג דערציילונגען, בארכיון האינטרנט)
- ראכעל בראכיס, אינ פיאנערנ-לאגער, מינסק: מעלוכע-פארלאג ('ביבליאטעק יונגער לענינען'), 1936. (סיפורים)
- ראכעל בראכיס, שפינענ, מינסק: מעלוכע-פארלאג ('מאסן-ביבליאטעק'), 1940.
לקריאה נוספת
- נורית אורחן, יוצאות מארבע אמות: נשים כותבות בעיתונות ביידיש באימפריה הרוסית, מרכז זלמן שזר, 2013.
- Sarah Silberstein Swartz, Margie Wolfe (ed.), From Memory to Transformation: Jewish Women's Voices, Second Story Press, 1998, 308 p.
קישורים חיצוניים
- גנאדי אסטרייך, רחל ברכות, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
- פריידה יולס פורמן, רחל ברכות, באנציקלופדיה לנשים יהודיות (באנגלית)
הערות שוליים
