רחל יהודה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רחל יהודה (Rachel Yehuda, נולדה ב-1 באוגוסט 1959) היא חוקרת בתחום הפסיכיאטריה ומדעי המוח, מנהלת המחלקה לחקר מצבי הפרעת דחק פוסט-טראומטית בבית הספר לרפואה של "מאונט סיני" בניו יורק.

קורות חיים

יהודה נולדה בישראל למשפחה דתית אורתודוקסית שהיגרה לארצות הברית בעת שהייתה תינוקת. בסוף שנות ה-70 חזרה לישראל ללימודים לתקופה של שנה. ליהודה משפחה בישראל, אליה היא נוהגת להגיע לביקורים בקביעות[1]. יהודה סיימה לימודי מוסמכת בפסיכוביולוגיה ודוקטורט בפסיכולוגיה ונוירוכימיה באוניברסיטת מסצ'וסטס, והשתלמה במסגרת פוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל.

קריירה מקצועית

יהודה היא חוקרת מובילה בתחום תופעות הפוסט-טראומה. היא עוסקת בחקירת גורמי הסיכון והחוסן הנפשי המעורבים, בזיהוי התכונות הפסיכולוגיות והביולוגיות היכולות לנבא את סיכויי הצלחת הטיפול בפוסט-טראומה, המאפיינים הגנטיים והאפי-גנטיים של פוסט-טראומה והעברה בין-דורית של טראומה. מחקריה בתחום הביאו למהפכה בהבנת התופעה ובאופני הטיפול בה, וכהכרה בכך היא הוזמנה ב-2004 לשמש כמרצה וחוקרת אורחת במכון לפסיכיאטריה ע"ש מקס פלנק במינכן, גרמניה[2].

מחקר גן טראומת השואה

תחילת דרכה של יהודה בתחום מחקר הטראומה עסקה ביוצאי מלחמת וייטנאם, בתקופה בה הם לא הוכרו כסובלים מהלם קרב. בעקבות כך היא החלה להתעניין גם בקבוצות אחרות. בקליבלנד, שם גרה בילדותה, היה ריכוז גדול יחסית של ניצולי השואה, וכך הגיעה לחקירת השאלה האם ניתן למצוא מכנה משותף בין נפגעי הטראומות השונות. יהודה החלה לחקור עוד בשנות ה-90 את הגנטיקה של ניצולי שואה, ובמחקרה שהתפרסם בספטמבר 2016 - "מחקר גן טראומת השואה[3]" - היא מראה כי שינויים גנטיים שנבעו מהטראומה שעברו ניצולי השואה יכולים לעבור לצאצאיהם באמצעות "הורשה אפיגנטית" - הורשה שלא באמצעות הגנים המוכלים ב-DNA. מחקר זה מדרבן את העוסקים בתחום לחקור אוכלוסיות נוספות שנחשפו לטראומה ומידת השפעתה על הדור הבא, כגון מחקר העוסק בנשים שהיו בהיריון בעת שחולצו ממגדלי התאומים וילדו לאחר מכן, ומהווה תחילת הדרך להבנה כיצד התנאים הסביבתיים של ההורים משפיעים על שינויים גנטיים בילדיהם שלא באמצעות הגנים המוכלים ב-DNA.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0