ריחוף (שיט)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גלשן רוח הנמצא במצב "ריחוף"

ריחוף (באנגלית planing) היא צורת תנועה של כלי שיט במים, שבה חרטומו מתרומם ומרחף מעל פני המים בניגוד לשיטת השיט המקובלת, בה חלקו התחתון של החרטום מפלח את המים - שיט הדחק. המושג מתייחס הן למפרשיות הן לכלי שיט ממונעים. הריחוף מאפשר הגדלה משמעותית של מהירות כלי השיט בהשוואה למהירות כלי שיט דוחק.

כלי שיט דוחק מייצר לפני חרטומו גל הנובע מדחיקת המים (גל חרטום). על מנת להגיע לריחוף, יש לשנות את איזון כלי השיט כך שהחרטום יתרומם ובעזרת הרוח או המנוע להוסיף את מעט המהירות הנדרשת על מנת שהחרטום יטפס על גל החרטום. במצב זה יורדת משמעותית התנגדות המים לתנועת כלי השיט ומהירותו עולה בשיעור ניכר.

Transportation template.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא תחבורה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0