ריטורנלו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הרִיטוֹרְנֶלוֹ (הקטנה של רִיטוֹרְנוֹ - חזרה), הוא חטיבה בפרק מוזיקלי, אשר מופיע במוזיקה הקלאסית המערבית בתקופת הבארוק. בהשוואה לאומנות השיר, דומה הריטורנלו לפזמון, אלא שהוא מופיע גם בראשית השיר, והוא אינו זהה לחלוטין בכל אחת מחזרותיו.

הופעותיו העיקריות של הריטורנלו הן בשתי צורות חשובות בתקופת הבארוק: בקונצ'רטו הבארוקי (לרוב פרק ראשון), ובאריה דה-קאפו. בשני המקרים מדובר בצורות בעלות אופי סולני, כאשר הריטורנלו, אשר לרוב כתוב להרכב המלווה ("הקונצ'רטו", או קבוצת הבאסו קונטינואו וכלי האובליגטו), אשר פותח את הפרק ומסיימו, מפריד בין הקטעים הסולניים (האפיזודות). בפרק קונצ'רטו בארוקי, הופעותיו של הריטורנלו נעות בין ארבע לשש. באריה דה קאפו, מופיע הריטורנלו שלוש פעמים בחלקה הראשון של האריה, כאשר בין כל הופעה שלו ישנה אפיזודה של הזמר או הזמרת.

אחד ממאפייניו של הריטורנלו הם, שחזרותיו השונות אינן זהות לגמרי; הן מתאפיינות בשינוי הסולם (הופעה בסולמות הקרובים לסולם הטוניקה), ובווריאציות קלות על הנושא התמטי אשר מופיע בו, או בקיצורו. בזאת נבדל הריטורנלו מן הרפרן, אשר חזרתיו בפרק הן זהות תמיד. שינוי הטונאליות של הריטורנלו, איפוא, אינו מתרחשת בו עצמו, אלא בקטע הסולני אשר קדם לו. הריטורנלו למעשה מבסס את הסולם החדש.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0