רייס מינס
![]() | |||||
לידה |
16 בנובמבר 1877 סנט ג'וזף, מיזורי, ארצות הברית | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 בינואר 1949 (בגיל 71) דנוור, קולורדו, ארצות הברית | ||||
מדינה |
![]() | ||||
השכלה |
| ||||
מפלגה |
![]() | ||||
|
רייס ויליאם מינס (באנגלית: Rice William Means; 16 בנובמבר 1877 – 30 בינואר 1949) היה חייל, עורך דין ומנהיג של קבוצת הקו קלוקס קלאן בארצות הברית. במשך שלוש שנים כיהן כחבר הסנאט של ארצות הברית מטעם המפלגה הרפובליקנית וייצג את מדינת קולורדו, כאשר השלים את תקופת כהונתו של קודמו. בבחירות המקדימות של הרפובליקנים ב-1928 הפסיד לצ'ארלס ווטרמן, על רקע גל של עוינות כלפי הקלאן במדינה.
ביוגרפיה
ראשית חייו, השכלה ושירות צבאי
מינס נולד בסנט ג'וזף שבמיזורי, וב-1887 עבר עם הוריו למחוז יומה שבקולורדו. ב-1889 התיישב בדנוור ולמד בבתי ספר ציבוריים וב־Sacred Heart College של דנוור (כיום אוניברסיטת ריג'יס). במהלך מלחמת ארצות הברית–ספרד פיקד על פלוגה במהלך המערכה בפיליפינים בשנת 1899, ובעקבות זאת הוענק לו עיטור צלב השירות המצוין. במהלך המשימה התבלט בכך ששחה בנהר סינגלון כדי לערוך סיור ולהימנע מלכידה.
לאחר חזרתו מהמלחמה הביע מינס רצון שהפיליפינים יהיו חלק מארצות הברית באופן קבוע, וחזה שמנילה תעלה על הונג קונג כמרכז מסחר. ב-1901 השלים את לימודי המשפטים באוניברסיטת מישיגן והחל לעסוק בעריכת דין בדנוור. בין 1902 ל־1904 כיהן כשופט במחוז אדמס, וב-1908 כשל בניסיונו להיבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית. לאחר ההפסד מונה לסגן תובע מחוזי במחוז אדמס. ב-1913 נבחר למפקד צבא הפיליפינים, וב-1914 למפקד ארגון "ותיקי המלחמות מעבר לים". במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת כלוטננט קולונל ומפקד בית הספר לירי של הדיוויזיה ה-40, והוביל את רגימנט הרגלים הרביעי במתקפת מז–ארגון.
קריירה פוליטית ואחרית חייו
ב-1920 התמודד על מושב בסנאט אך הפסיד בבחירות המקדימות על המועמדות הרפובליקנית לסמואל ניקולסון. ב-1923–1924 כיהן כיועץ המשפטי של עיריית דנוור. ב־4 בנובמבר 1924 נבחר כסנאטור רפובליקני בבחירות מיוחדות שנערכו בעקבות מותו של ניקולסון. במהלך כהונתו (1 בדצמבר 1924–3 במרץ 1927) כיהן כיו"ר ועדת התביעות (הקונגרס ה־69) ויזם חקיקה שהפכה את יום שביתת הנשק (מאוחר יותר יום הווטרנים) לחג לאומי. במקביל, היה מנהיג הקו קלוקס קלאן בקולורדו.
ב-1926 רצה להיבחר מחדש אך הפסיד שוב בבחירות המקדימות על המועמדות הרפובליקנית לצ'ארלס ווטרמן, שניצח על רקע גל התנגדות לקלאן. בין 1926–1927 כיהן כראש ארגון ותיקי מלחמת ארצות הברית – ספרד, ובשנים הבאות ניהל את ה־National Tribune Corporation והוציא לאור את העיתונים National Tribune וכוכבים ופסים בוושינגטון די. סי.. ב-1933 מתח ביקורת חריפה על מדיניות הניו דיל של ממשל רוזוולט, כינה אותה "תעמולה אכזרית ואכזרית" ו"כתם על כבוד ארצות הברית".
מינס פרש מעבודתו ב-1937 ונפטר בדנוור ב־30 בינואר 1949 לאחר מחלת לב שנמשכה שישה חודשים. הוא נקבר בבית הקברות פיירמאונט בדנוור.
קישורים חיצוניים
- רייס מינס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- רייס מינס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
רייס מינס41777859Q1727251