ריכרד רייצנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית אישיות ריקה רִיכַרְד רַייצֶנְשְׁטַייןגרמנית: Richard August Reitzenstein; 2 באפריל 18611 במרץ 1931) היה פילולוג קלאסי גרמני וחוקר דת יוון העתיקה, הרמטיציזם וגנוסיס.

קורות חיים

רייצנשטיין היה סטודנט בגימנסיה מריה מגדלה בברסלאו עד שסיים את לימודיו ב-1879. לאחר מכן למד בברלין אצל תאודור מומזן וקיבל את הדוקטורט שלו ב-1884 אצל יוהאנס ואלן (אנ') עם מחקר קריטי למקור על מחברים אבודים כמו קאטו הזקן וקולומלה. לאחר מכן עבד זמן רב בספריות איטלקיות מטעם מומזן. ב-24 בפברואר 1888, רייצנשטיין הוסמך כפרופסור בברסלאו עם מחקר על בעיות מפורטות של תיאור מסע אלכסנדר על ידי אריאנוס. בשנת 1889 הוא הפך לפרופסור חבר לפילולוגיה קלאסית באוניברסיטת רוסטוק. מ-1892 עד 1893 רייצנשטיין היה פרופסור מן המניין באוניברסיטת גיסן (אנ'), ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת שטרסבורג. המפגש שלו עם הנציגים המקומיים של הפרשנות ההיסטורית-ביקורתית והיכרותו עם האגיפטולוג הגרמני וילהלם שפיגלברג (אנ'), אותו ליווה רייצנשטיין במסע מחקר ומחקר ב-1898 ושממצאי הפפירוס שלו היוו את הבסיס לאוסף כתבי היד של רייצנשטיין בשטרסבורג, העניקו לרייצנשטיין השראה לעסוק בשאלות של ההיסטוריה של הדת. בשנת 1911 הוא מונה לאוניברסיטת פרייבורג ובשנת 1914 לאוניברסיטת גטינגן בתור היורש של פרידריך לאו (אנ'). שם הוא היה נציג פורץ דרך של אסכולת תולדות הדתות (אנ'),[א][1] אם כי בתקופה זו כמעט ולא עסק בנושאים של תולדות הדתות, אלא כמעט אך ורק בסופרים לטיניים. רייצנשטיין פרש מהפרופסורה שלו ב-1928. יורשו בקתדרה היה אדוארד פרנקל. לאחר מותו הקדישו לו תלמידיו עיתון חגיגי לרגל יום הולדתו ה-70 ב-2 באפריל 1931, אשר נערך על ידי אדוארד פרנקל והרמן פרנקל (אנ').

ריכרד רייצנשטיין היה נשוי לאנטוניה קייל (1864–1934) משנת 1890. לזוג נולדו בת ושני בנים: הספרן ריכרד רייצנשטיין (1894–1982) והפילולוג הקלאסי אריך רייצנשטיין (גר') (1897–1976).

לקריאה נוספת

  • Festschrift Richard Reitzenstein [pp.160-168: Richard Reitzensteins Schriften] (1931)
  • Anthony Grafton (1990), Forgers and critics: creativity and duplicity in western scholarship מסת"ב 0-691-05544-0, Ch. 3
  • S. Marchand, From liberalism to neoromanticism : Albrecht Dieterich, Richard Reitzenstein, and the religious turn in fin-de-siècle German classical studies, in : Out of Arcadia : classics and politics in Germany in the age of Burckhardt, Nietzsche and Wilamowitz, ed. by I. Gildenhard and M. Ruehl, London, 2003, pp. 129–160

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריכרד רייצנשטיין בוויקישיתוף

ביאורים

  1. מונח שהוחל על קבוצה של תאולוגים גרמנים פרוטסטנטים הקשורים לאוניברסיטת גטינגן בשנות ה-90 של המאה ה-19

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ריכרד רייצנשטיין40020010Q66614