ריצ'רד סוואן לול
 | |
| דיוקן של לול מאת ויליאם סרג'נט קנדל, גלריית אוניברסיטת ייל |
ריצ'רד סוואן לול (Richard Swann Lull; 6 בנובמבר 1867–1957) היה פלאונטולוג אמריקאי מתחילת המאה ה-20, שפעל וחקר במסגרת אוניברסיטת ייל.
ביוגרפיה
לול נולד באנאפוליס, מרילנד, בן לקצין בחיל הים האמריקאי אדוארד פלפס ואליזבת ברטון, בתו של הגנרל הנרי ברטון.
לול למד זואולוגיה במכללת ראטגרס בה קיבל תואר ראשון ותואר שני. הוא עבד במחלקה לאנטולוגיה של מחלקת החקלאות של ארצות הברית וב-1894 נהפך לעוזר פרופסור לזואולוגיה במכללת המדינה לחקלאות באמהרסט (Amherst) שכיום מהווה חלק מאוניברסיטת מסצ'וסטס. העניין של לול בעקבות מאובנות החל במכללת אמהרסט הידועה באוסף העקבות המאובנות, ולבסוף שינה את התמחותו מאנטומולוגיה לפלאונטולוגיה.
ב-1899 עבד לול כחבר משלחת מחקר של המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע ל-Bone Cabin Quarry בויומינג, ושם עזר לחפור את שלד הברונטוזאורוס (כיום אפטוזאורוס) שנמצא במוזיאון. ב-1902 הצטרף לצוות המוזיאון במונטנה ואז למד באוניברסיטת קולומביה לדוקטורט תחת הנחייתו של הנרי פיירפילד אוסבורן. ב-1903 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת קולומביה, ב-1906, אחרי תקופה קצרה באמהרסט, התקבל כ"פרופסור עוזר" לפלאונטולוגיה של בעלי חוליות במכללת ייל ואוצר חבר במחלקת פלאונטולוגיה של בעלי חוליות במוזיאון פיבודי לידיעת הטבע. בין השאר, השלים את המונוגרפיה על הצרטופסים שהחלו לכתוב עותניאל צ'ארלס מארש וג'ון בל האטצ'ר שמתו לפני שהשלימו אותה. הוא נשאר באוניברסיטת ייל למשך 50 שנה, שם חקר ועבד. ב-1933 זכה לול במדליית דניאל ג'יראוד אליוד של האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית).[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Daniel Giraud Elliot Medal". National Academy of Sciences. נבדק ב-16 בפברואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
