ריצ'רד קרוסמן
ריצ'רד קרוסמן (באנגלית: Richard Crossman; 15 בדצמבר 1907 - 5 באפריל 1974), מדינאי בריטי, איש מפלגת הלייבור, שהיה בשנות השישים מנהיג הלייבור בפרלמנט. כמו כן, קרוסמן כתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים והיה ידיד הציונות ומדינת ישראל.
קורות חייו
ריצרד הווארד סטפורד קרוסמן נולד באנגליה בשנת 1907, כבנו של שופט. הוא למד באוניברסיטת אוקספורד והוסמך בשנת 1931. הוא היה חבר מועצת העיר אוקספורד. בימי מלחמת העולם השנייה שירת כאזרח במנהלת המבצעים המיוחדים, כמומחה לתעמולה ושידר שידורי תעמולה ברדיו לאירופה. לקראת תום המלחמה בשנת 1945 הגיע לדרגת עוזר לראש המחלקה לתעמולה פסיכולוגית. על שירותו הוענק לו אות ה-OBE - Order of The British Empire, העיטור הבריטי הגבוה ביותר הניתן על שירות אזרחי.
קרוסמן, שהיה איש האגף השמאלי של מפלגת הלייבור, נבחר לפרלמנט הבריטי כאיש הלייבור בשנת 1945 ושב ונבחר לו מאז בכל מערכת בחירות ושירת בו 29 שנים עד ליום מותו. קרוסמן היה חבר הנהלת הלייבור בין השנים 1952 ל-1967 ובשנים 1960 ו-1961 שימש כיושב ראש סיעת הלייבור.
כתוצאה מהשקפתו הפוליטית השמאלית לא זכה קרוסמן לתפקיד שר בממשלתו של קלמנט אטלי, שעמד בראש ממשלת בריטניה לאחר זכיית הלייבור בבחירות בתום המלחמה.
לפני הבחירות הכלליות בשנת 1964, שימש קרוסמן כדוברה העיקרי של מפלגת הלייבור בנושא החינוך, אך עם הקמת הממשלה מינה אותו הרולד וילסון לשר השיכון והממשל המקומי. ב-1966 מונה לתפקיד הלורד נשיא המועצה ולתפקיד "מנהיג בית הנבחרים", הוא השר הממונה על הקשר בין הקבינט ובין בית הנבחרים. בשנים 1968 עד 1970 שימש קרוסמן כשר הבריאות והביטוח הסוציאלי. במהומה הפוליטית של ימיה האחרונים של ממשלת וילסון, בשנת 1970 נחשב קרוסמן כאחד המועמדים לרשת אותו כראש הממשלה.
קרוסמן היה עורך ביטאון השמאל "ניו סטיטסמן" (New Statsman) בשנים 1970 עד 1972 וכתב מספר ספרים בנושאים פוליטיים.
"האל שהכזיב"
ריצ'רד קרוסמן ערך את הספר "האל שהכזיב" וכתב לו הקדמה. הספר, שהופיע בשנת 1950, היה אנתולוגיה של סיפוריהם האישיים של ששה סופרים מן המערב שנסחפו בשנות השלושים אל הקומוניזם ולתמיכה בברית המועצות ובסטלין והתפכחו מאמונתם זאת. הספר נחשב לאחת מיצירות הקלאסיקה הפוליטית של המאה העשרים. הספר הופיע בתרגום עברי בישראל בשנת 1953 וזכה להד רב.
יחסו לעם היהודי ולמדינת ישראל
ריצ'רד קרוסמן היה אוהד הציונות ולימים אוהד מדינת ישראל. הייתה לו הערכה לכישוריו האינטלקטואליים של העם היהודי. מצוטטת מפיו האמרה: "יהודי הוא מי שקורא ספר עם עיפרון בידו, כי הוא יודע שהוא יכול לכתוב ספר טוב יותר".
בשנת 1945, כאשר הקימו בריטניה וארצות הברית את ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, שמנתה 6 נציגים בריטים ו-6 נציגים אמריקאים, היה ריצ'רד קרוסמן אחד הנציגים הבריטים.
לשר החוץ הבריטי, ארנסט בוין, האנטי-ציוני נכונה אכזבה מרה מהשתתפותו של קרוסמן בוועדה. חברי הוועדה הבריטים הצטרפו אל האמריקאים ועשו יד אחת נגד מדיניותו של בוין. הרוח החיה מאחורי התפתחות זאת היה דווקא ריצ'רד קרוסמן, שנחשב כ"האיש של בוין בוועדה". הוועדה החליטה להמליץ על ביטול הספר הלבן, ועל התרת עלייתם של מאה אלף עקורים יהודים לארץ ישראל. בוין קצף על חברי הוועדה הבריטים ובמיוחד על מה שראה כבגידה מצדו של קרוסמן.
על רשמיו מעבודת הוועדה ומביקורה בארץ ישראל כתב את ספרו "שליחות ארצישראלית". לאחר הקמת מדינת ישראל היה קרוסמן אחד מידידיה בפרלמנט הבריטי ובממשל הבריטי.
ספריו שתורגמו לעברית
- מינכן ארץ ישראלית ?. הוצאת תמר, 1947.
- שליחות ארצישראלית. הוצאת הקיבוץ הארצי, 1947.
