רישיון
ערך זה עוסק בהרשאה שרשות שלטונית נותנת לאדם או לאישיות משפטית אחרת, לעסוק בפעילות שהחוק אוסר על מי שאינו מחזיק בו. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רישיון או היתר הוא הרשאה שרשות שלטונית נותנת לאדם, או לאישיות משפטית אחרת, לעסוק בפעילות שהחוק אוסר על מי שאינו מחזיק בו (לדוגמה: רישיון לחפור באתר עתיקות), וכן רישיון הניתן לכלי המתיר את השימוש בו ומעיד על היותו מפוקח ורשום על ידי הרשות השלטונית המוסמכת (לדוגמה: רישיון כלי-טיס).[1]
רישיון מוענק על ידי צד (מעניק הרישיון) לגורם אחר (בעל הרישיון) כחלק מהסכם בין אותם צדדים. במקרה של רישיון שניתן על ידי ממשלה, הרישיון מתקבל באמצעות הגשת בקשה אליו. במקרה של צד פרטי, מדובר בהסכם ספציפי, לרוב בכתב (כגון חוזה שכירות או חוזה אחר). ההגדרה הפשוטה ביותר היא "רישיון הוא הבטחה לא לתבוע", מאחר שרישיון בדרך כלל מתיר לגורם המורשה לעסוק בפעילות שאינה חוקית, וכפופה לתביעה, ללא הרישיון (למשל דיג, נהיגה במכונית, או הפעלת תחנת רדיו או ערוץ טלוויזיה), או שהיא מתירה לגורם המורשה לעשות משהו שיפר את זכויות הגורם המעניק (למשל, ליצור עותקים של יצירה המוגנת בזכויות יוצרים), אשר ללא הרישיון, ניתן לתבוע את הגורם המורשה, מבחינה אזרחית או פלילית.[2]
בפרט, רשויות שלטון יכולות לתת רישיון על מנת לאפשר פעילות שבלעדיה הייתה אסורה. ייתכן ורשויות השלטון עשויות לדרוש תשלום אגרה או הוכחת יכולת. דרישות אלו עשויות ולתת לרשויות השלטון אפשרות לקבוע תנאים ומגבלות.
נותן רישיון רשאי להעניק רישיון על פי חוקי הקניין הרוחני לאשר שימוש (כגון העתקת תוכנה או שימוש בהמצאה מוגנת בפטנט) לבעל רישיון, תוך מניעה מתביעת הפרת קניין רוחני על ידי נותן הרישיון.[3] בדרך כלל, רישיון לפי קניין רוחני כולל מספר מרכיבים מעבר להענקה עצמה, כולל תנאי השימוש ברישיון, הוראות חידוש הרישיון ומגבלות אחרות הנחשבות חיוניות לנותן הרישיון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "licence Meaning in the Cambridge English Dictionary". dictionary.cambridge.org. ארכיון מ-2020-11-12. נבדק ב-15 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Licensing Intellectual Property: Law & Management, by Raman Mittal. Satyam Law International, New Delhi, India, 2011. מסת"ב 978-81-902883-4-7.
- ^ Intellectual Property Licensing: Forms and Analysis, by Richard Raysman, Edward A. Pisacreta and Kenneth A. Adler. Law Journal Press, 1999-2008. מסת"ב 978-1-58852-086-9
