לדלג לתוכן

רן הירשל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית

תבנית מדען ריקה רן הירשל (באנגלית: Ran Hirschl;‏ 1963 – 19 במאי 2026) היה חוקר מדע המדינה, חוקר משפט השוואתי ופרופסור ישראלי־קנדי באוניברסיטת טורונטו. מחקריו מתמקדים בממשק שבין משפט, דמוקרטיה ופוליטיקה, ועוסקים בשאלות של יחסי כוח בין רשויות המדינה, תפקידם של בתי המשפט והשפעתם של מבנים משפטיים על המערכת הפוליטית. שימש כיו"ר מרכז המחקר הקנדי בתחום חוקתיות, דמוקרטיה ופיתוח באוניברסיטת טורונטו. חיבר ספרים אחדים ולמעלה ממאה וחמישים מאמרים בנושאי משפט חוקתי וביחסים שבין משפט חוקתי לפוליטיקה ולחברה השוואתית. עמית בחברה המלכותית של קנדה משנת 2014.

ביוגרפיה

רן הירשל נולד בישראל בשנת 1963.[1] את לימודיו האקדמיים החל באוניברסיטת תל אביב, שם השלים תואר ראשון במדע המדינה ותואר ראשון במשפטים. בהמשך השלים תואר שני במדע המדינה באותה אוניברסיטה. זכה במלגת פולברייט, שאיפשרה לו להמשיך ללימודי תואר שני נוסף ודוקטורט באוניברסיטת ייל בארצות הברית.[2] את עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 1999,[3] הקדיש לניתוח השוואתי של השפעות מגילות זכויות על תהליכים פוליטיים וחברתיים.[דרוש מקור]

קריירה אקדמית

לאחר שקיבל תואר דוקטור הצטרף בשנת 1999 למחלקה למדע המדינה באוניברסיטת טורונטו כמרצה. ב־2003 קודם לדרגת מרצה בכיר וב-2006 לפרופסור מן המניין. במסגרת זו חקר משפט ציבורי קנדי והשוואתי, משפט חוקתי ופוליטיקה שיפוטית, מה שהוביל למינוי משותף גם בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת טורונטו.[2]

לפני מינויו זה פרסם הירשל את ספרו הראשון, לקראת יוריסטוקרטיה (Towards Juristocracy) בשנת 2004 בהוצאת Harvard University Press, ספר שזכה בפרס ה־APSA של חטיבת Law & Courts לשנת 2021 על תרומה מתמשכת.[4] הספר טען כי רפורמה חוקתית, הנתפסת כהעברת כוח ממוסדות ייצוגיים לבתי המשפט, היא לעיתים קרובות תוצאה של מהלך אסטרטגי שכינה "שימור הגמוניה", שמובל בידי אליטות פוליטיות הנתקלות באתגרים ומבקשות לעגן את השקפותיהן והעדפותיהן המדיניות מפני תנודות הפוליטיקה הדמוקרטית.[5] המונח "יוריסטוקרטיה" נטבע עם שם הספר, ומשמש מאז בשיח על נושאי משפט וחוקה.[6][7][8]

בשנה שלאחר מכן זכו הירשל ואשתו איילת שחר (אנ') למינויי ראשי מחקר קנדי (Canada Research Chairs CRC).[9] הירשל מונה ל־Tier 1 CRC בתחום חוקתיות, דמוקרטיה ופיתוח.[10]

הירשל פרסם את ספרו השני בנושא תיאוקרטיה חוקתית (אנ'), שזכה בפרס מהאני לתאורטיקנים משפטיים לשנת 2011 מטעם מכון ג'וליוס סטון ליוריספרודנציה (תיאוריה של פילוסופיה ומשפט) בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת סידני.[11] לאחר מכן הוענקה לו מלגת מחקר קילם של מועצת קנדה לאמנויות, שבעזרתה השלים ספרו השלישי על היסודות וההתפתחות של מחקרי המשפט החוקתי ההשוואתי.[12] הספר, "Comparative Matters: The Renaissance of Comparative Constitutional Studies", פורסם לבסוף ב־2014 וזכה בפרס C. Herman Pritchett של האגודה האמריקאית למדע המדינה לספר הטוב ביותר בתחום משפט ובתי משפט לשנת 2015.[13] באותה שנה נבחר הירשל לעמית בחברה המלכותית של קנדה.[3]

בין 2015 ל־2018 כיהן כנשיא משותף של החברה הבינלאומית למשפט ציבורי (ICON-S). בין 2021 ל-2023 כיהן כפרופסור לממשל וכיו״ר המחלקה ע"ש ארל א. שפילד למשפטים באוניברסיטת טקסס באוסטין. כיהן כפרופסור אורח בכיר באוניברסיטת הרווארד, אוניברסיטת ניו יורק, אוניברסיטת גטינגן והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור. עבודתו תורגמה לשפות שונות (צרפתית, הולנדית, ספרדית, טורקית, עברית ומנדרינית), צוטטה על ידי משפטנים בפסקי דין של בתי משפט עליונים בעולם, והופיעה בכלי תקשורת מרכזיים, בהם CBC, ניו יורק טיימס, לה פיגארו, דויטשה ולה וג'רוזלם פוסט. ב־2017 הוענק לו פרס מחקר בינלאומי על שם אלכסנדר פון הומבולדט מטעם קרן הומבולדט.[14] הירשל זכה בפרס שטיין רוקן למחקר מדעי חברתי השוואתי לשנת 2021 על ספרו "City, State: Constitutionalism and the Megacity".[15]

רן הירשל נפטר ממחלת הסרטן ב-19 במאי 2026.[16]

ספריו

לקראת יוריסטוקרטיה

בספרו "Towards Juristocracy" (2004), הציע הירשל ניתוח של תהליכי רפורמה חוקתיים. הוא טען כי חיזוק כוחם של בתי המשפט והעברת סמכויות מהרשות המבצעת והמחוקקת לרשות השופטת - 'יוריסטוקרטיה' מונח שטבע לתיאור התהליך, אינם תהליכים טבעיים של דמוקרטיזציה, אלא לעיתים קרובות תוצאה של אסטרטגיה פוליטית מצד אליטות. לפי תאוריית "שימור ההגמוניה" (Hegemonic Preservation), אליטות פוליטיות משתמשות בבתי המשפט ככלי להבטחת האינטרסים והערכים שלהן מפני שינויים במפה הפוליטית או בלחץ ציבורי.[17][18]

חוקתיות תיאוקרטית

בספרו "Constitutional Theocracy" (2010), הירשל ניתח את הדילמות העומדות בפני מדינות שבהן יש השפעה דתית חזקה על המערכת החוקתית. הוא בחן את התמודדותן של מדינות כמו ישראל, איראן ופקיסטן עם המתח בין ערכים דתיים לערכים דמוקרטיים. הירשל הצביע על כך שגם במדינות שבהן יש מגילת זכויות חוקתית, השפעתם של ערכים דתיים על פרשנות משפטית עשויה להגביל את מימושם של ערכים ליברליים.[19][20]

עירוניות וחוקתיות

בספרו "City, State: Constitutionalism and the Megacity" (2020), הירשל מתמקד בתפקידה הגובר של ערים גדולות כגורמים מרכזיים בממשל העולמי. הוא מצביע על כך שערים כמו ניו יורק, לונדון וטוקיו הופכות למרכזי כוח פוליטיים וכלכליים, ולעיתים השפעתן עולה על זו של מדינות לאום קטנות. הירשל בוחן כיצד מערכות חוקתיות מתמודדות עם תפקיד הערים בממשל, וכיצד ניתן לפתור מתחים בין רשויות עירוניות לרשויות לאומיות.[21]

פרסים והוקרה

הירשל זכה במספר פרסים על תרומתו האקדמית:

  • פרס מהוני לתאוריה משפטית (2011) – על ספרו "Constitutional Theocracy".[22]
  • מלגת קילאם למחקר מטעם מועצת קנדה לאמנויות (2012).
  • פרס פריצ'ט של האגודה האמריקאית למדעי המדינה (2015) – על ספרו "Comparative Matters".[22]
  • פרס שטיין־רוקאן למחקר במדעי החברה ההשוואתיים (2021) – על ספרו "City, State".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ↑ The Library of Congress, Hirschl, Ran; הירשל, רן - LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies | Library of Congress, from LC Linked Data Service: Authorities and Vocabularies (Library of Congress), באתר id.loc.gov
  2. ^ 2.0 2.1 Ran Hirschl | University of Toronto Faculty of Law, jackmanlaw.utoronto.ca (באנגלית)
  3. ^ 3.0 3.1 Ran Hirschl, www.humboldt-foundation.de (באנגלית)
  4. ↑ Section 02, American Political Science Association (APSA) (באנגלית)
  5. ↑ Klabbers, Jan, Review of Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, European Journal of International Law 16, 2005, עמ' 153–169
  6. ↑ Testing Standards of Evaluation and Methods of Inquiry in Hirschl’s Towards Juristocracy, digitalcommons.law.umaryland.edu
  7. ↑ Natalia Rutkevich, Analytics, Valdai Club
  8. ↑ פרופ' משה כהן אליה, ישראל כיוריסטוקרטיה, באתר כתב העת רשות הרבים, ‏2024-03-07
  9. ↑ Government of Canada, Industry Canada, Canada Research Chairs, Canada Research Chairs, www.chairs-chaires.gc.ca (באנגלית)
  10. ↑ Georg-August-Universität Göttingen- Öffentlichkeitsarbeit, Prof. Dr. Ran Hirschl - Georg-August-University Göttingen, Georg-August Universität Göttingen (בגרמנית)
  11. ↑ Prof. Dr. Ran Hirschl (Max Planck Fellow), 2018-2021, www.mmg.mpg.de
  12. ↑ Georg-August-Universität Göttingen- Öffentlichkeitsarbeit, Prof. Dr. Ran Hirschl - Georg-August-University Göttingen, Georg-August Universität Göttingen (בגרמנית)
  13. ↑ Winner of the 2015 APSA C. Herman Pritchett Award for the best book on law & courts, global.oup.com
  14. ↑ Ran Hirschl, Humboldt Foundation
  15. ↑ Stein Rokkan Prize Winners, European Consortium for Political Research
  16. ↑ In Memoriam – Ran Hirschl (1963 – 2026), Faculty of Arts & Science, University of Toronto, May 22, 2026
  17. ↑ Ran Hirschl, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, Harvard University Press, 2004, מסת"ב 978-0-674-01264-6
  18. ↑ Ran Hirschl, Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism, McGill Law Journal (באנגלית)
  19. ↑ https://www.repository.law.indiana.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1468&context=ijgls
  20. ↑ https://www.researchgate.net/publication/228127765_Book_Review_Constitutional_Theocracy_by_Ran_Hirschl
  21. ↑ https://academic.oup.com/publius/article-abstract/51/2/e14/6104040?redirectedFrom=fulltext
  22. ^ 22.0 22.1 רן הירשל באתר אוניברסיטת טורונטו

רן הירשל43299919Q55238687

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רן_הירשל&oldid=3752492"