רנה דה סולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רנה דה סולה (נולד בשנת 1919) הוא מדינאי ומשפטן יהודי-ונצואלי[1].

ביוגרפיה

דה סולה נולד בשנת 1919 בקראקס. הוא קיבל דוקטורט בלימודי פוליטיקה ומדעי החברה מאוניברסיטת ונצואלה, תואר המקביל היום ללימודי משפטים, בשנת 1943[2]. בשנת 1944 הוא ייסד משרד עורכי דין עם שותף. בשנת 1947 הוא מונה לשופט. הוא לימד משפטים באוניברסיטאות שונות בוונצואלה והיה דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת סאנטה פאריה[3]. בשנת 1958 לאחר הדחת השליט הצבאי של ונצואלה, צורף דה סולה כנציג מקצועי של לשכת עורכי הדין של ונצואלה לחונטה השלטת, שכללה 17 חברים[4] והחזיק בתפקיד שר החוץ[5] עד פברואר 1959, עת כוננה ממשלה חדשה לאחר הבחירות[3]. בנובמבר 1958 הוא הכריז על הקמת נציגות דיפלומטית בישראל[6]. הוא כיהן כשר משפטים בממשלה החדשה שכוננה בשנת 1959 ובתפקיד זה ייסד את משטרת מערכת המשפט (אנ') של ונצואלה.

בשנים 1969–1974 הוא היה הנציג הקבוע של ונצואלה באונסק"ו. בשנת 1979 מונה דה סולה לשופט בבית המשפט העליון של ונצואלה ובשנת 1987 היה לנשיא בית המשפט העליון[7], תפקיד בו החזיק את פרישתו בשנת 1989. באותה שנה קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נאמנים לישראל ונצמדים לרכושם, למרחב, 28 בספטמבר 1962
  2. ^ Desola, Rene, Encyclopedia Judaica, 1974 Year Book, page 226
  3. ^ 3.0 3.1 ד"ר ר. דה־סולה לביקור בארץ, דבר, 30 במרץ 1959
  4. ^ William Arceneaux, The Venezuelan Experience: 1958 and the Patriotic Junta, 1969, page 207
  5. ^ ביום ה' פגישת ג' מאיר - דאלס, הבוקר, 30 בספטמבר 1958
  6. ^ ונצואלה תקים נציגות בישראל, למרחב, 17 בנובמבר 1958
  7. ^ Venezuela, page 277
  8. ^ Honorary Doctor of Philosophy, tel Aviv University
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0