רפי וייכרט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רפי וייכרט

רפי וַיְיכֶרְט (נולד ב-1964) הוא מתרגם, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת חיפה, ובמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ומוציא לאור ישראלי.

ביוגרפיה

עד גיל שתים-עשרה התגורר בשכונת רמת אביב שלה הקדיש בספריו השונים שירים וקטעי פרוזה רבים. ספר שיריו השלישי, "מבט חוזר" (2002), הוא מחזור שירים המתאר את הילדות בשכונה בשנות השישים והשבעים מפרספקטיבה של עשורים. בשנת 1976 עבר להתגורר בשכונת יד אליהו, למד בחטיבת הביניים בעירוני ט' ולאחר מכן (1982-1978) במגמת מחשבים בתיכון אורט יד סינגאלובסקי. את שירותו הצבאי (1985-1982) עשה כמש"ק תכנון כ"א במפקדת קצין שלישות ראשי בתל-השומר. בין השנים 1986 ל-1992 למד ספרות בחוג לתורת הספרות הכללית באוניברסיטת תל אביב. את התואר הראשון סיים בהצטיינות ואת השני בהצטיינות יתרה. את עבודת המוסמך הקדיש לשירתו של יאיר הורביץ ("התהוות של משורר – על שירת יאיר הורביץ 1968-1959"). כיהן בעבר כראש ועדת מקצוע הספרות במשרד החינוך. לימד בעבר בטכניון במסגרת המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמניות. מכהן כיום (פברואר 2019) כראש התוכנית לכתיבה יוצרת במחלקה לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה.

ספריו

נכון ל-2017, פרסם וייכרט תשעה עשר ספרי שירה, וספר פרוזה שירית: 'מיטה' (1994), 'ימים בהולים' (2000), 'מבט חוזר' (2002), 'פתק אהבה לעולם - שירים נבחרים 2004-1994' (2004), 'שעה לא צפויה' (2006), 'בשנה הראשונה לחייך' (2007), 'רזים' (2008), 'שירים לדר' (2009), 'שברים ומכפלות' (2010), 'בקווים דקים' (2012), 'מאות' (2012).'גג החשיכה' (2013), 'עד לב השמש' (2013), 'דהרה' (2014), 'איתותים'(2015), 'יקומים מקבילים' (2015). 'שחף וקעקועים אחרים' (2015), שניים (2016), זריחה (2017), 'יפו, נגוהות' (הוצאת מטען, 2017)

בנימוקים להענקת פרס עמיחי למשורר רפי וייכרט בשנת 2013 נכתב:

"לספרו של רפי וייכרט,  שלו נוכחות מורגשת היטב בשדה השירה בארץ, ישנם שני מרכיבים עיקריים : המרכיב האחד, שירי אהבה אל הבת, שהם שירים יפים להפליא, שמבטם מופנה אל העתיד. המרכיב האחר - שירי קינה ואבל על מותם של ידידים, בכללם משוררים שעמם היה בקשר דיאלוג במשך שנים רבות. חלק זה של הספר פונה אל העבר. נושא המוות חוזר גם בשירים אחרים, שבהם מתקיים פולמוס שכלתני ונוקב עם האידיאה של חיים לאחר המוות, שאותה שולל הכותב מכול וכול. בזיקתם ההדדית מעמידים שני רכיבי הספר עולם שלם, שיש בו  אהבה ויופי, אך יש בו גם לא מעט מ"צער העולם"."[1] 

תרגומיו

וייכרט מתרגם משפות רבות, אך התפרסם בעיקר בזכות תרגומיו לשירה פולנית, בין השאר של המשורר תדיאוש רוז'ביץ ושל המשוררת זוכת פרס נובל לספרות ויסלבה שימבורסקה.

נכון ל-2017, פרסם עשרה ספרי שירה מתורגמים מפולנית.

עבודה עם מוזיקאים

שיריו של וייכרט הולחנו ובוצעו בידי מלחינים וזמרים שונים ובהם מוני אמריליו, ירונה כספי, עודד גדיר, קובי פז, יסמין אבן וטובה גרטנר. גם אחדים מתרגומיו לשירה הפולנית ובהם שירים של ויסלבה שימבורסקה ואווה ליפסקה זכו ללחנים ולביצועים של אלון אולארצ'יק, גידי גוב, ירונה כספי ואחרים.

במרץ 2012 יצא לאור הדיסק "חוטים", תוצאה של שיתוף פעולה רב-שנים עם המוזיקאי והזמר עודד גדיר. בדיסק תשעה שירים שאת מילותיהם כתב וייכרט, שבעה לחנים חיבר גדיר. בשיר הנושא "חוטים" משתתפת הזמרת רונית שחר. השיר "קרבה" מתנגן פעמיים בתקליטור, כל פעם בסגנון אחר. שני שירים קורא וייכרט. בנוסף, משתתף בשיר "ערב טוב", בקריאת שורה. הערות מבוא מאת רוני סומק. בשנת 2015 ראה אור דיסק של יצירותיו עם קובי פז "בקצה הבדידות"

מסאי ומבקר

משלהי שנות השמונים ועד היום פרסם במוספי הספרות ובכתבי העת מאות מאמרי ביקורת ומסות על יוצרים מספרות העולם ומן הספרות העברית. רשימותיו על משוררים מן העולם עסקו בין השאר, בשירתם של קונסטנדינוס קוואפיס, פאול צלאן, תדאוש רוז'ביץ', זביגנייב הרברט, ויסלבה שימבורסקה, טד יוז, אלן גינזברג, יוסיף ברודסקי ורבים אחרים. בין המשוררים העבריים שלהם הקדיש מאמרים ניתן למנות (לפי סדר הא-ב) את דוד אבידן, משה בן-שאול, אורי ברנשטיין, משה דור, יאיר הורביץ, ישראל הר, דליה הרץ, יונה וולך, מאיר ויזלטיר, נתן זך, רחל חלפי, מאיה בז'רנו חזי לסקלי, רוני סומק, אריה סיון, יהודה עמיחי, דן פגיס, ישראל פנקס, דליה רביקוביץ, טוביה ריבנר, אהרן שבתאי, בן-ציון תומר, קובי נסים ורבים אחרים.

עורך ומרצה

בשנת 1997 הקים את הוצאת "קשב לשירה", ביחד עם המשוררים גיורא לשם ומשה דור. כיום וייכרט הוא עורכה הראשי של ההוצאה, שבמשך חמש-עשרה שנות קיומה הראשונות פרסמה מאתיים ספרי שירה ומסה, מקור ותרגום (לרשימה מלאה של הספרים: קשב לשירה). בין השאר ראו אור בהוצאה ספריהם של שבעה זוכי פרס נובל לספרות – ויליאם בטלר ייטס (1923), ת.ס. אליוט (1948), פבלו נרודה (1971), צ'סלב מילוש (1981), אוקטביו פאס (1990), ויסלבה שימבורסקה (1996), תומאס טראנסטרמר (2011). הוא מתגורר בתל אביב. לימד כתיבה יוצרת באוניברסיטת תל אביב, כתיבה יוצרת ותרגום לתואר שני באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. מלמד ספרות בתיכון עירוני ד' בעיר. החל משנת 2010 מרצה בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. החל משנת הלימודים תשע"ג מלמד ספרות גם במכללת "אורנים" שבקריית טבעון ובטכניון בחיפה. הוא מרצה מבוקש במכללות, בספריות ובבתי ספר ומקדיש חלק ניכר מזמנו לקירוב קהלים רחבים אל השירה. וייכרט הוא חבר מערכת בכתב העת "עתון 77".

בשנים האחרונות הנחה וייכרט, בשיתוף עם אגף התרבות של עיריית תל אביב-יפו, את סדנת "מדברים שירה" בספריית בית אריאלה לתלמידי תיכון הכותבים שירה. בסוף הסדנה הופק ספר שירה בערב פתוח בו מקריאים התלמידים משיריהם.

פרסים

הקובץ הראשון שפרסם משירתה של שימבורסקה זיכה אותו בפרס לתרגום מטעם שרת המדע והאמנויות לשנת תשנ"ד. על תרגומיו מפולנית זכה ב"צלב הזהב" שהוענק לו על ידי נשיא פולין לך קצ'ינסקי (2008). על עריכת "קשב לשירה" זכה בפרס שר התרבות, המדע והספורט לשנת 2007. וייכרט הוא חתן פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת 2003 וזכה שוב בשנת ה'תשע"ח.

לרגל חגיגות שנת המאה של העיר תל אביב נבחר וייכרט על ידי העיתון "ידיעות אחרונות" כאדם המשפיע ביותר בתל אביב בתחום השירה. בשנת 2013 זכה בפרס יהודה עמיחי לשירה עברית, ובפרס רמת גן לספרות.

בינואר 2015 זכה מבחר שיריו המקיף "גג החשכה" בפרס ע"ש יצחק לייב ורחל גולדברג מטעם הקרן הקיימת לישראל.

קישורים חיצוניים

מיצירתו:

על יצירתו:

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0