שאנדור ימניץ
 |
שאנדור ימניץ (בהונגרית: Jemnitz Sándor; 9 באוגוסט 1890, בודפשט – 8 באוגוסט 1963, בלטונפלדוואר)[1] היה מלחין, מנצח, מבקר מוזיקה יהודי-הונגרי. בנו היה יאנוש ימניץ היסטוריון.
ביוגרפיה
שאנדור ימניץ נולד במשפחה יהודית כבנם של אלברט ימניץ (1857–1939),[2] סוחר ושל אמי רוזנטל (1867–1946)[3] סבו וסבתו מצד אביו היו פילפ ימניץ (1821–1901)[4] ותרזיה אייזנר (1836–1868),[5] סבו וסבתו מצד אמו היו שמו (אל) רוזנטל וברתה גרוסמן. שאנדור ימניץ למד מוזיקה באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט אצל יאנוש קוסלר (הלחנה, 1906–1908) ובקונסרבטוריון של לייפציג אצל מקס רגר, ארתור ניקיש והנס סיט (1908–1911) ואחר כך בברלין אצל ארנולד שנברג (1911–1915). תחילה היה מנצח בתיאטראות בעיר צ'רנוביץ, ייהלבה, בוילינגן-שוונינגן (Villingen-Schwenningen) ובברמן. מאוחר יותר הפך לכתב במגזין Die Musik בברלין, ואחרי 1923 התוודע והתיידד עם תיאודור אדורנו באמצעות כתביו שפורסמו במגזין.
הוא חזר לבודפשט בשנת 1919, שם היה מבקר מוזיקה של היומון נפסבה משנת 1924 עד 1950. הוא שרד את תקופת השואה ואחרי 1945, היה חבר מערכת במגזיני מוזיקה שונים וחבר דירקטוריון של איגוד מקהלות הפועלים. הוא עמד בראש הוועדה למוזיקה שהתכנסה באמצע אפריל 1945 והאשימה את ארנסט פון דוהנאני בפשעי מלחמה.[6] משנת 1945 עד 1948 היה נשיא התאחדות תרבות העובדים, ומשנת 1947 היה העורך הראשי של כתב העת "הפועל המזמר". אחרי 1949, עבודתו כמבקר מוזיקה הוגבלה על ידי השלטון ולכן עזב את נפסבה ומשנת 1951 עבד במחלקת הזמר של הגימנסיה והקונסרבטוריון הממלכתי של המדינה כמורה. מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20 פורסמו ביקורותיו בחוברות התכנית של ההתזמורת הפילהרמונית ההונגרית. הוא מילא תפקיד משמעותי בהפצת הידע מוזיקלי, בכתיבת רומנים ביוגרפיים של מלחינים רבים. הוא תרגם את יצירתו של אדווין פישר "לודוויג ואן בטהובן סונטות לפסנתר" (1961).
יצירות רבות שלו פורסמו: שלישיות, סונטות, מקהלות מעורבות ומקהלות גברים בלבד וכו'. הוא השאיר יותר משמונים יצירות שטרם עלו על במת המוזיקה ושרובם טרם פורסמו. הוא זכה בפרס בינלאומי בשנת 1926 על אחת מיצירותיו. יצירותיו נוגנו גם בפסטיבלי מוזיקה בערים גרמניות. הוא הושפע ממקס רגר, ארנולד שנברג ובלה ברטוק. הבלט שלו בשם דיברטימנטו (Divertimento) הוצג בשנת 1947 בבית האופרה של בודפשט.
בנו יאנוש ימניץ (1930–2014) היה היסטוריון, חוקר בכיר במכון להיסטוריה של האקדמיה ההונגרית למדעים ודוקטור להיסטוריה.
יצירותיו המוזיקליות החשובות ביותר
- תחרות התזמורת הקאמרית (1931)
- פתיחה לפסטיבל שלום (1951)
- קונצ'רטו לתזמורת כלי קשת (1954)
כתביו המשמעותיים יותר
- מבאך ועד ברטוק. ביוגרפיות (1937)
- תשוקות על הבמה. ג'וזפה ורדי (1943)
- פליקס מנדלסון-ברתולדי (1958)
- שומאן. חייו של המלחין דרך מכתביו (1958)
- פרדריק שופן (1960)
- וולפגנג אמדאוס מוצרט (1961)
- בטהובן (עם ג'רג' ראדו, הערות נבחרות, 1960)
- סקירות מוזיקה נבחרות של שאנדור ימניץ (1973)
לקריאה נוספת
- יג'מניץ סאנדור - BMC - מרכז מידע למוסיקה הונגרית
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי 1000-1990
- חיי מוזיקה, פוליטיקה תרבותית, 1949.
- לקסיקון יהודי הונגרי
- שיעור מוסיקה
- לקסיקון תיאטרון הונגרי
ראו גם
- ELŐSZÓ JEMNITZ SÁNDOR NAPLÓJÁHOZ - Holmi
- Brockhaus-Riemann zenei lexikon. Szerk. Dahlhaus, Carl és Eggenbrecht, Hans Heinrich. A magyar kiadás szerk. Boronkay Antal. Bp., Zeneműkiadó, 1983-1985
- Frideczky Frigyes: Magyar zeneszerzők. [Bp.], Athenaeum 2000 Kiadó, 2000
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. [Bp.], Béta Irodalmi Rt., [1937]
- A magyar muzsika könyve. Szerk. Molnár Imre. Bp., Havas Ödön, 1936
- Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-
- Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Erődi Jenő és Kürthy Emil összegyűjtött anyagának felhasználásával... Schöpflin Aladár. [Bp.], Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, [1929]
- Színészeti lexikon. Szerk. Németh Antal. Bp., Győző Andor, 1930
- Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-
- Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
קישורים חיצוניים
undefined
הערות שוליים
- ^ Halálesete bejegyezve a balatonföldvári állami halotti anyakönyv 5/1963. folyószáma alatt.
- ^ "Jemnitz Albert halotti bejegyzése a Budapest I. kerületi állami halotti akv. 894/1939. folyószáma alatt".
- ^ "Jemnitz Albertné halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi állami akv. 306/1946. folyószáma alatt".
- ^ "Jemnitz Fülöp halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi állami akv. 1359/1901. folyószáma alatt".
- ^ "Eisner Terézia halotti bejegyzése a Pesti Izraelita Hitközség halotti akv. 19/1868. folyószáma alatt".
- ^ „Az én »háborús« ügyem csak nem akar rendbe jönni. […] A dolog a Salzburgi »magyar« bizottságból indul ki, s mint értesülök, Pestről fűtik Jemnitz és társai, úgy szinte Veress Sándor hívei (ő maga nem). Mindakettőre többször kijelentettem, hogy tehetségtelenek; hát ez a bosszú! Szép világ!” Dohnányi levele Dohnányi Máriához, 1946. február 20. In Dohnányi családi levelei, 173.
