שאקו (שרביט)
שאקו (ביפנית: 笏) הוא שרביט מסורתי טקסי שמקורו בתרבות הסינית. השרביט מהווה חלק מלבוש הסוקוטאי הרשמי, המשמש בטקסים בחצר קיסרות יפן. לרוב השרביט עשוי עץ טקסוס, צפצפה, עץ דובדבן, ארז או סאקאקי.
מקור השימוש בשרביט הוא בסין, בה השתמשו המנדרינים בשרביט שנקרא "הו" (בסינית: 笏 - הסימן זהה לסימן בו נעשה שימוש ביפנית).
אורכו של השרביט הוא כ-35 ס"מ והוא מוחזק ביד ימין כשהוא מורם. השרביט שימש כחלק מהלבוש של האריסטוקרטיה ואנשי החצר הקיסרית בטקסים רשמיים, וכיום משמש בטקסים אלה, אך גם בטקסי דת השינטו, כשהשרביט מוחזק על ידי כוהני הדת.
בחצר הקיסרית היה השרביט חלק ממערכת לבוש הסוקוטאי. בטקסי הדת, השרביט מוחזק כשכהן הדת לובש ג'ואה וניהונגו.
השרביט מלבני בצורתו, אולם לרוב חלקו התחתון צר יותר מחלקו העליון.
במקורו היה השאקו לוח הנחיות לביצוע הטקס הדתי, ובחלקו האחורי של השרביט, הפונה אל מחזיקו, והנסתר מהקהל הצופי בטקס נכתבו ההנחיות לביצוע הטקס. ההנחיות נכתבו על דף נייר שהוצמד אל השרביט. בשנת 701 נקבע בקוד טאיהו כי אצילים מהדרגה החמישית ומעלה ישתמשו בשאקו עשוי שנהב, ואילו אצילים פחותים ישתמשו בשאקו עשוי עץ. לימים, בשל נדירות השנהב, בוטל החוק בשנת 927.
פנג ז'וננגיאן (989–1052), ראש ממשלת סין בתקופת שושלת סונג הצפונית אוחז בידו הו (笏)
שוגון מינמוטו מו סאנטומו אוחז בידו שאקו
כוהני דת בקיוטו אוחזים בידם שאקו בטקס דתי
| לבוש יפני | ||
|---|---|---|
| לבוש מסורתי | אוואגי • אובי • ג'וניהיטו • ג'ינביי • האנטן • האפי • האקאמה • טומסודה • יוקאטה • סאמואה • סוקוטאי • פונדושי • פוריסודה • קימונו • שאקו | |
| לבוש מודרני | אופנת לוליטה • תלבושת אחידה ביפן | |
| הנעלה | אוואבאקי • גטה • ג'יקה-טאבי • ואראג'י • זורי • טאבי | |