שביבית מלחות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןשביבית מלחות
זכר
זכר

נקבה נקבה

שְׁבִיבִית מְלֵחוֹת (שם מדעי: Lestes macrostigma) היא מין של שפרירית ממשפחת השביביתיים, הנפוצה על פני רוב דרום אירופה, ומזרחה עד למונגוליה.[1] בישראל היא נדירה ביותר ולא נצפתה מזה עשרות שנים.[2][3]

תיאור

מידות: אורך כולל 39–48 מ"מ (מתוכם הבטן 31–38 מ"מ), מוטת הכנפיים 50–55 מ"מ ואורך הכנף האחורית 24–27 מ"מ.[4]

זוהי שביבית גדולה יחסית המחזיקה את כנפיה פרושות במנוחה. אצל הבוגרים הצבע הירוק המטאלי המאפיין רבות מהשביביות חסר ברוב הגוף למעט במקטעים האמצעיים של הבטן, ובמקומו היא מכוסה באבקתיות (Pruinescence) כחולה-סגלגלה המעניקה לה מראה כהה. הפטרוסטיגמטות גדולות וכהות, אורכן לפחות 3 תאים בכנף. פרטים צעירים בעלי פטרוסטיגמות בהירות והם עשויים להיות ירוקים, אך הם מפתחים את הצבע הכחול מהר למדי.[5][6]

אקולוגיה

עונת התעופה של הבוגרים מתחילה ממרץ (בדרום התפוצה) או ממאי (בצפון התפוצה) ונמשכת עד סוף אוגוסט.[3]

תפוצה

למין זה תפוצה רחבה המשתרעת מחופי אירופה המערביים מזרחה דרך המזרח התיכון ומרכז אסיה עד למונגוליה. התפוצה מקוטעת עם אוכלוסיות מקומיות חזקות הפזורות בתוך אזורים נרחבים בהם המין נדיר או נעדר לגמרי. הוא מצוי יותר בחלקים המזרחיים של אזור התפוצה שלו, אך השפע משתנה בהתאם לאקלים ולמזג האוויר. המין ידוע בהימצאותו הלא סדירה, כאשר בשנים מסוימות נצפים אלפי פרטים באתר מסוים שלאחריהן תקופות שהמין כמעט נעלם משם.[5][3]

בית גידול ורבייה

שביבית המלחות קשורה למדי לבתי גידול של מים מליחים, כמו שפכי נהרות בחוף ואגמים מלוחים בפנים הארץ המכילים צמחיית מים עשירה, כמו אגמון ימי (Bolboschoenus maritimus), סמר ימי (Juncus maritimus) ואגמון האגם.[5]

לאחר ההתרבות, הנקבה בדרך כלל מחפשת אתרי הטלת ביצים. לאחר מכן היא מטילה שורת ביצים בסיבי צמחים. לאיבר ההטלה יש זיזי חיתוך ואיברי חישה.[7]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שביבית מלחות בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. Kalkman, V.J., Lestes macrostigma, The IUCN Red List of Threatened Species 2014, 2013-01-14 doi: 10.2305/iucn.uk.2014-1.rlts.t165480a19164635.en
  2. נתנאל ירקוני, שביבית מלחות Lestes Macrostigma, באתר מן השדה, ‏2022-08-11
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 Jean-Pierre Boudot, Vincent J. Kalkman, Atlas of the european dragonflies and damselflies, S.l.: KNNV publishing, 2015, עמ' 58–60, מסת"ב 978-90-5011-480-6
  4. Dijkstra, K.-D.B., A. Schröter & R. Lewington, Field guide to the Dragonflies of Britain and Europe: including western Turkey and north-western Afrika, Second edition, London Oxford New York New Delhi Sydney: Bloomsbury Wildlife, 2020, Bloomsbury nature guides, עמ' 75–76, מסת"ב 978-1-4729-4399-6
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Philippe LAMBRET, Damien COHEZ & Alexandra JANCZAK, Lestes macrostigma (Eversmann, 1836) en Camargue et en Crau (Département des Bouches-du-Rhône) (Odonata, Zygoptera, Lestidae), Martinia 25(3), 2009, עמ' 51-65, 115
  6. David Smallshire, Andy Swash, Europe's dragonflies: a field guide to the damselflies and dragonflies, Princeton, New Jersey: Princeton University Press, 2020, Wild guides, עמ' 28–29, מסת"ב 978-0-691-16895-1
  7. Natalia A. Matushkina, Philippe H. Lambret, Ovipositor morphology and egg laying behaviour in the dragonfly Lestes macrostigma (Zygoptera: Lestidae), International Journal of Odonatology 14, 2011-03-01, עמ' 69–82 doi: 10.1080/13887890.2011.568190
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שביבית מלחות41429211Q490044