שביעיית גטינגן
שביעיית גטינגן הייתה קבוצה של שבעה פרופסורים מאוניברסיטת גטינגן. בשנת 1837 הם מחו כנגד השינויים בחוקת ממלכת הנובר שביצע באותה עת ארנסט אוגוסטוס הראשון, מלך הנובר. הם סירבו להשבע למלך החדש, כנהוג. השביעייה הונהגה על ידי פרידריך כריסטוף דאלהמן. שאר חברי השביעייה היו: האחים וילהלם ויעקוב גרים (ידועים כ"האחים גרים"), המשפטן וילהלם אדוארד אלברכט, ההיסטוריון גיאורג גוטפריד גרווינוס, הפיזיקאי וילהלם אדוארד ובר והתאולוג והמזרחן היינריך היוולד.
רקע
ממלכת הנובר הייתה באוניה פרסונלית עם אנגליה, כאשר המלך ויליאם הרביעי, מלך הממלכה המאוחדת שימש גם כמלך הנובר. עם פטירתו ב-20 ביוני 1837, עלה אחיו ארנסט אוגוסטוס לכס השלטון בהנובר, ועליית ויקטוריה באנגליה. עם הכתרתו הכריז ארנסט אוגוסטוס כי הוא רואה את החוקה ההנוברית כבלתי מחייבת אותו, וכי הוא מתכנן לכתוב אותה מחדש (או לשכתבה) בהתאם לראות עיניו.
המחאה
דאלהמן החתים את חבריו על מכתב המחאה, והוא הופץ ב-18 בנובמבר 1837 ברחבי גרמניה באלפי עותקים. המכתב עורר גלים ברחבי אירופה, והמלך נאלץ להתמודד עם המחאה. בעקבות פנייתו להנהלת האוניברסיטה, פוטרו שבעת המורים, ולאחים גרים אף ניתנו שלשה ימים כדי לעזוב את הממלכה.
התקשורת והציבור קיבלו את הצעד בצורה חריפה, והתמיכה בפרופסורים המפוטרים (שאף האוניברסיטה הגדירה את פיטורם כ"הפסד גדול לאוניברסיטה") הייתה מקיר אל קיר. ניתן לומר, כי הקמת רפובליקה ליברלית מאוחר יותר בגרמניה, נזקפת לזכות אותו צעד של מחאה על ידי המלומדים.
קישורים חיצוניים
