שביתת בתי הספר למען האקלים
| תאריכי המאבק | 15 במרץ 2019 – הווה (5 שנים ו־6 שבועות) | ||
|---|---|---|---|
| מקום | ברחבי העולם | ||
| עילה | פעולה לא מספקת לדעת גרטה טונברי בשביל לעצור את ההתחממות הגלובלית | ||
| מטרה | הגברת הפעולות של ממשלות העולם למען עצירת ההתחממות הגלובלית | ||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
| דמויות בולטות | |||
| |||
שביתת בתי הספר למען האקלים (שוודית: Skolstrejk för klimatet), הידועה גם כ"ימי שישי לעתיד"(FFF), נוער לאקלים, שביתת אקלים, שביתת נוער למען האקלים, היא תנועה בינלאומית של תלמידי בתי ספר שמפסיקים את לימודיהם כדי לקחת חלק בהפגנות בדרישה לפעול למניעת התחממות נוספת של כדור הארץ ושינוי אקלים. התארגנות תלמידים החלה לאחר שתלמידת בית הספר השוודית, גרטה טונברג, הפגינה באוגוסט 2018, מחוץ הפרלמנט השוודי, כשהיא אוחזת שלט בו נכתב "Skolstrejk för klimatet" ("שביתת בית הספר לאקלים").
האירוע הגדול ביותר של מחאת תלמידים עולמית התקיים ב-15 במרץ 2019 בו שבתו כ-1.6 מיליון תלמידים ותלמידות מ-125 מדינות בעולם. התקיימו הפגנות ביותר מ-2000 מקומות ברחבי העולם.[1] בישראל היו כ-13 מוקדי מחאה, שהגדולים ביניהם הם תל אביב וירושלים, והשתתפו בהם כמה מאות תלמידים. מטרת המחאה היא לגרום לממשלות בעולם לעמוד בהסכם פריז ולחוקק חוקים למען האקלים.[1] שביתות מתקיימות מדי יום שישי במקומות שונים בעולם.
רקע למחאה
ב-12 בדצמבר 2015 נערכה ועידת האקלים בפריז. ועידה זו הייתה פורצת דרך במחויבות מדינות העולם לצמצום פליטת גזי חממה. על הסכם פריז חתמו רוב מדינות העולם, וביניהן ישראל.[2] כל מדינה הציבה לעצמה יעדים, והתחייבה לעמוד בהם. למרות שהמדינות הציבו לעצמן יעדים, לא כולן עמדו בהתחייבויות שלהן. על פי מחקר בכתב העת Nature, אף אחת מהמדינות המתועשות הגדולות לא יישמה את המדיניות שהתחייבה לה ולא עמדה ביעדי הפחתת הפליטות.[3] ב-20 באוגוסט 2018 גרטה טונברי, תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', הפגינה מול בניין הפרלמנט השוודי בדרישה מממשלת שוודיה לעמוד בהתחייבויות שלה בהסכם פריז.[4] טונברי החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים, ובנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה.[5]
שם המחאה
המחאה נקראת מחאת ה-12 מכיוון שדו"ח ה-IPCC (וועדת האו"ם האחראית על מצב האקלים) אומר כי במידה ותושבי העולם ימשיכו לנהוג כפי שהם נוהגים כיום, בעוד כ-12 שנים הטמפרטורה העולמית הממוצעת תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס, והעולם יגיע לנקודת אל חזור.[דרוש מקור] כתוצאה מכך תעלה הסכנה לגלי חום כבדים, גשמים כבדים (בעיקר צפונית מעט לקו המשווה) המעלים את הסיכונים להצפות, יובש כבד במקומות (כדוגמת המזרח התיכון, ובין היתר ישראל) וכן הלאה. נכון לדו"ח ה-IPCC משנת 2018, הטמפרטורה העולמית עלתה כבר במעלה אחת מעל הטמפרטורה הממוצעת לפני המהפכה התעשייתית, דבר זה מורגש במקומות מסוימים ברחבי העולם. לעלייה של 2 מעלות במקום 1.5 תהיה השפעה הרסנית.[6]
התרחבות המחאה
החל מנובמבר 2018, החלו להתארגן ברחבי העולם, שביתות תלמידים בהשראת טונברי. באוסטרליה אלפי תלמידים החלו לשבות בימי שישי תוך התעלמות מקריאתו של ראש הממשלה, סקוט מוריסון, "יותר למידה בבתי ספר ופחות אקטיביזם".[7] בזמן שהתקיימה בקטוביץ' פולין, כנס במסגרת אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים, שבתו תלמידים בלפחות ב-270 ערים ברחבי העולם.[8] בדצמבר, הצטרפו לשביתות בתי ספר מקנדה,[9] גרמניה, פינלנד, דנמרק,[10] שווייץ,[11] בריטניה וארצות הברית.[8] בפברואר 2019 נערכה השביתה הראשונה ביפן.[12]
בגרמניה וברטניה תלמידים דרשו לשנות את החוקים ולהוריד את גיל ההצבעה ל-16.[13][14]
שרת הסביבה הבלגית, ג'וק שובליג', התפטרה ב־5 בפברואר 2019, לאחר שטענה שלסוכנות הביטחון הממלכתית היו עדויות לכך שביתות בית הספר בבלגיה הן קוספירציה. סוכנות הביטחון דחו את טענתה והיא אולצה להתפטר.[15]
בברטניה מעל ל-200 אקדמאיים, מתוכם מעל למאה פרופסורים, חתמו על מכתב תמיכה בשביתת בתי הספר למען האקלים. בין היתר במכתב נאמר כי "העובדות הטרגיות והנואשות" של משבר האקלים המפתח - והיעדר הפעולה המשמעותית של הפוליטיקאים - משאירים לצעירים אפשרויות מעטות אלא לקחת את העניינים לידיים.[16]
המחאה בישראל
את המחאה בישראל התחילה ענבל וסלי, תלמידת תיכון הכפר הירוק. המחאה תוכננה על ידי תלמידים וקיבלה עזרה ותמיכה ממגמה ירוקה. המחאה בישראל התקיימה ב-13 מוקדים שונים בארץ מצפון ועד דרום. דרישות המחאה הן:[17]
- קידום מעבר מהיר וצודק ל-100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2030.
- קידום חוק האוסר מכירה של פלסטיק חד פעמי, כפי שקיים במדינות רבות בעולם.
- סגירת נתיבים למכוניות פרטיות ופינוי נתיבים לאוטובוסים חשמליים .
- הטלת מס גבוה על מוצרים מהחי, שכן תעשיית המזון מהחי היא אחראית מובילה ומרכזית למשבר האקלים ולפליטת גזי החממה.
- הוראת ותוכניות לימודים מעמיקות על משבר האקלים בכל כיתות הלימוד מכיתה א'-י"ב.
בוועידת האקלים בפריז ישראל התחייבה לעמוד ביעדים שמלכתחילה לא היו מרשימים במיוחד ביחס לשאר מדינות העולם.[18] לדוגמה: הגעה ליעד של 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש בשנת 2030; 17% התייעלות אנרגטית בצריכת חשמל; 17% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות; 20% הפחתה בנסיעה פרטית וכדומה. למרות שמראש ישראל הציבה לעצמה יעדים נמוכים, היא לא עמדה בהם. בישראל כיום יש 2.53% של שימוש באנרגיה מתחדשת.[19] לישראל יש 300 ימי שמש בשנה.
תוצאות המחאה
בעקבות המחאה בחודש מרץ, יזם מזכ"ל האו"ם כינוס דחוף בנושא האקלים לחודש ספטמבר. בישראל לא הייתה התייחסות של הממשלה למחאה.[20]
אירועי המחאה היו גל ראשון של מחאות בינלאומיות. גל שביתות עולמיות נוסף התקיים במאי 2019, והגיע להיקף דומה יחסית,[21] וגל השביתות השלישי שהתקיים בספטמבר 2019, על רקע פסגת האקלים של האו"ם (אנ'), הפך, על פי הערכות בתקשורת העולמית, לאירוע מחאת-האקלים הגדול ביותר בהיסטוריה[22].[23]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Fridays For Future, www.fridaysforfuture.org
- ^ נציגים מ-175 מדינות חתמו על הסכם האקלים, באתר הארץ
- ^ David G. Victor, Keigo Akimoto, Yoichi Kaya, Mitsutsune Yamaguchi, Prove Paris was more than paper promises, Nature 548, 2017-8, עמ' 25–27 doi: 10.1038/548025a
- ^ Andrew Norton, The Paris Agreement always needed Extinction Rebellion and Greta Thunberg, Climate Home News, 2019-04-24 (באנגלית)
- ^ הנערה שנלחמת בשינויי האקלים: "המנהיגים מתנהגים כמו ילדים", באתר ynet, 2018-12-06
- ^ Impacts of 1.5°C of Global Warming on Natural and Human Systems
- ^ Bard Wilkinson CNN, Australian school children defy prime minister with climate strike, CNN
- ^ 8.0 8.1 Carrington, Damian (2018-12-04). "'Our leaders are like children,' school strike founder tells climate summit". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-14.
- ^ Karin Larsen, Metro Vancouver students cut class to demand action on climate change, CBC, Dec 07, 2018
- ^ La "grève du climat" rassemble des centaines d'étudiants alémaniques, rts.ch, 2018-12-22 (בצרפתית)
- ^ S. W. I. swissinfo.ch, a branch of the Swiss Broadcasting Corporation, More than 1,000 Swiss pupils strike over climate, SWI swissinfo.ch (באנגלית)
- ^ KYODO NEWS, Youth strike for climate change movement reaches Japan, Kyodo News+
- ^ Josef Saller & Uli Hauser, Ragna, Linus, Ronja und Florian: Sie schwänzen den Unterricht, um die Welt zu retten, stern.de, 2019-01-30 (בגרמנית)
- ^ Lottie Tellyn, Opinion: Grown-ups have failed on climate change – so us kids are going on strike to save the planet, The Independent, 2019-02-14 (באנגלית)
- ^ Boffey, Daniel (2019-02-05). "Belgian minister resigns over school-strike conspiracy claims". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-27.
- ^ Taylor, Matthew (2019-02-13). "Academics back UK schools' climate change strikes". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2019-10-27.
- ^ שביתת תלמידים למען האקלים - שאלות ותשובות
- ^ אמנת האקלים הישראלית - בעקבות הסכם פריז לקראת סדר עולמי חדש -, באתר מגמה ירוקה
- ^ כשהמדינה עם הכי הרבה ימי שמש מייצרת הכי פחות חשמל, באתר גלובס, 2019-02-12
- ^ "אנחנו בנקודה קריטית וכולנו נקראים לדגל", באתר ynet, 2019-03-25
- ^ School strike for climate: Protests staged around the world, BBC
- ^ How big was the global climate strike? 4 million people, activists estimate., VOX
- ^ Across the globe, millions join biggest climate protest ever, הגרדיאן
