שגר ושכח
שגר וּשכח היא היכולת של רקטה או נשק מונחה לפעול עצמאית לאחר השיגור.
בעוד נשק מונחה מסורתי חייב הנחיה מתמשכת על ידי מפעיל הטיל (לדוגמה - טיל נגד טנקים מדור א' או ב', משתמש לרוב בתיל מקשר או בקשר רדיו על מנת ליצור קשר רציף בין המפעיל שממשיך לכוון את הטיל אל המטרה, לבין הטיל עצמו), נשק מתקדם יותר בעל, מערכת ניווט אינרציאלית או GPS, מסוגל להנחות את עצמו אל המטרה גם ללא התערבות המפעיל, ולמעשה מאפשר למפעיל לעזוב את עמדת השיגור או לבצע שיגור נוסף. טילים מסוימים יכולים אף לאתר עצמאית את המטרה, גם אם היורה מעולם לא היה איתה בקשר עין, באמצעות רב"ת. דוגמאות לטילי שגר ושכח הן: AGM-65 מווריק, AGM-114 הלפייר, ספייק והרפון.
כמו כן, ישנם כטבמי"ם שניתן להפעיל בשיטת שגר ושכח, כמו הפוטרוס האיראני.
אפשרות לעדכן את מסלול מעוף הנשק לאחר השיגור, באמצעים בעלי יכולת שגר ושכח, נקראת "שגר ועדכן".
לעיתים הביטוי "שגר ושכח" מתייחס לאמצעים פחות מתקדמים, שאינם בעלי יכולת שליטה מרחוק, כמו ברקטות ואף בטילי אוויר-אוויר מונחי חום, בהם אין למשגר או לטייס בהתאמה, יכולת להשפיע על מעוף הטיל לאחר שיגורו.
בעברית מודרנית מקובל להשתמש בצירוף זה בהשאלה, כאשר מייחסים תכונה לאדם, למכונה או למנגנון ממוחשב המשלים נאמנה את כל המשימות שמוטלות עליו, מבלי שמפעיליו יצטרכו לעקוב אחריו ולוודא את ביצוע המשימה.