שהזאדה באיאזיד
 |
באיאזיד (בעות'מאנית טורקית: شهزاده بايزيد, 1525 - 25 בספטמבר 1561) היה בנם של סולימאן הראשון והורם סולטאן.
באיאזיד נולד בשנת 1525 בקושטא (איסטנבול) בתקופת שלטונו של אביו סולימאן המפואר. אמו הייתה הורם סולטאן, בתו של כומר אורתודוקסי, שהייתה פילגשתו של הסולטאן באותה התקופה. בעת לידתו היו לבאיאזיד ארבעה אחים מלאים גדולים: מחמד (יליד 1521), עבדאללה (יליד 1522), מיהרימה סולטאן (ילידת 1523) וסלים (יליד 1524). היה לו גם אח בכור למחצה מוסטפא (יליד 1515) ומאוחר יותר אח מלא צעיר אחד, ג'אהנגיר (יליד 1531). בשנת 1533 או 1534, תוך שבירת מסורת, אביו שחרר את אמו ונישאה כחוק.
לאחר הוצאתו להורג של אחיו הגדול שהזאדה מוסטפא (שהיה היורש לכס המלוכה העות'מאני) בשנת 1553, הפך באיאזיד ליורש העצר הפופולרי בקרב הצבא.
במהלך כל שנות ה-50, כשסולימאן כבר היה בשנות ה-60 לחייו, התבררה תחרות ממושכת על כס המלוכה בין באיאזיד לאחיו הגדול שהזאדה סלים. לאחר שהובס בקרב ליד קוניה בשנת 1559 על ידי סלים וסקלו מהמט פאשה (בעזרת צבא הסולטאן), נמלט באיאזיד לאימפריה הספווית הסמוכה, שם התקבל בזריזות על ידי תהמאספ הראשון.
בשנת 1561, לאחר ניסיונות ממושכים מצד הסולטאן העותמאני, שכללו גם העברות כספים ומתנות אחרות, אחפשר תהמאספ לבאי כוחו של הסולטאן להוציא להורג את באיאזיד ואת ארבעת בניו באזור קזווין שבפרס.[1] מאוחר יותר הם נקברו בעיר סיוואס.
הערות שוליים
- ^ Manimugdha Sharma, Allahu Akbar: Understanding the Great Mughal in Today's India, Bloomsbury 2019.
