שחף לבן עין
 שחף לבן עין
| |
|---|---|
| מיון מדעי |
שחף לבן העין (שם מדעי: Ichthyaetus leucophthalmus) הוא שחף קטן ביחס לקרוביו, תפוצתו מוגבלת לאזור הים האדום. מין זה הוא הנדיר מכל מיני השחפים שנתגלו עד עכשיו (2021). מספר הפרטים בעולם מוערך ב-12,000-13,000 בלבד. רובם נמצאו ונצפו על ידי אנשי האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע (IUCN).
מקור השם
מקור השם הוא עיגול לבן הנמצא מסביב לעיניים, וייחודי רק למין זה.
מראה
שחף לבן העין הוא בגודל בינוני ביחס לקרוביו, מקורו ארוך ודק וכפוף כלפי מטה. מחזהו ומעלה צבעו בגוונים כהים כגון אפור-חום אצל הבוגרים וחום אצל הצעירים. בכל חייו צבע כנפיו כהה עם שפת זרימה לבנה לאורך הכנף. לשחף לבן העין הבוגר יש ראש שחור שנמשך עד לגרונו. לעיניו של השחף טבעות עין לבנות ובולטות. בתקופת החורף הראש של השחף הופך להיות בהיר יותר ומחוספס. אורך גופו כבוגר בין 39-43 ס"מ ומוטת כנפיו בין 100-115 ס"מ.
התנהגות
מינים אלו לרוב אינם יציבים מפני שבמהלך תקופת הרבייה שלו הוא מגיע לכל רחבי ים סוף. תקופת הרבייה שלו היא בין יוני לאוגוסט בעיקר בערב הסעודית, הן מטילות את ביציהן ביוני ובקיעת הביצים מתרחשת לרוב באוגוסט (במצריים תקופת הרבייה מגיעה גם עד ספטמבר), קבוצות הרבייה שלהם חלשות - כ-25 זוגות בקבוצה אחת למרות ששחף בודד בזמן אחר מתקופת הרבייה חי בבדידות אבל לעיתים הוא חי בלהקות של מאות או אלפי שחפים נוספים.
בתי הגידול שלו הם בדרך כלל בחופים, חלק מן המצרים החליטו לגדל את השחף בבתיהם. הוא ניזון לרוב מן הים, שחף לבן העין אוכל לרוב דגים, רכיכות, סרטנים ומעט פירות והוא משתרע על מזחים, כלי דייג, שוניות אלמוגים ועל סלעים בחופים.
השחפים בונים את קניהם לרוב על סלעים חשופים או בחול, על מצע חול השחף בונה את קנו בצורת טבעות מזרדים, אצות ופסולת. במקומות סלעיים הקן מורכב מצמחים הנמצאים על הסלע או מחומר שאינו חדיר למים, לרוב השחף מטיל שתיים או שלוש ביצים בקן.
תפוצה
השחף לבן העין דוגר בים סוף בלבד, ממצרים בצפון דרומה עד לפתח הדרומי של ים סוף. בישראל השחף נמצא במפרץ אילת, כאשר מספרים גבוהים של ציפורים זו מופיעים בחורף ובתחילת האביב. בזמנים נדירים מאוד השחף מגיע לחוף הים התיכון.
מצב שימור
הציפור נמצאת בסכנת הכחדה בעולם, בשל גודל האוכלוסייה הקטן של כ-12,000-13,000 בלבד, וכן שטח הדגירה המצומצם.
הציפור סובלת מציד, הרס קנים, הרס אתרי דגירה, חשיפה לזיהומים בים. מבחינת מצב השימור של המין, הוא נחשב קרוב לסיכון (Near Threatened), מצב שימור הנחשב למצב של סיכון נמוך ברשימה האדומה של IUCN.[1][2][3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
