שחר יהלום
שחר יהלום (נולדה ב-1980) היא אמנית ישראלית.
ביוגרפיה
שחר יהלום נולדה בשנת 1980 בקיבוץ עין דור. בוגרת תואר ראשון מהמדרשה לאמנות (2006) ותואר שני באמנות מאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק (2014). זוכת פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות והספורט (2012). חיה ויוצרת בתל אביב.
עבודותיה
עבודותיה של יהלום עוסקות בעקרונות יסוד של אמנות: דימוי, חומר, צורה, צבע, גודל וביטויים במדיות שונות כמו, פיסול, רישום, הדפס, צילום, וידאו וסאונד. יהלום משתמשת בחומרים הנגישים ביותר, ולעיתים קרובות פשוטים ביותר. כתוצאה מכך, אובייקטים מהסטודיו מתקיימים לרוב יחד עם אלמנטים מחיי היומיום האישיים של האדם. עם זאת, הם תמיד עוברים הסתגלות קלה. התוצאות משוכללות, מפורטות ולעיתים מרהיבות בכוונה תחילה - באופן שיכול לקשר בין הרומנטיקה המאוחרת עד כמה שהיא עשויה להיות "ארטה פוברה". אובייקטים אלה לוקחים את תודעת הצופה למקומות רחוקים מלאים בחוויות דמויות חלומות ופנטסטיות.
יהלום מחדדת את תכונות עבודותיה על ידי תפירת פיסול ורישום, בהתקרבות לטווח הצבעים המונוכרומטי של שחורים ולבנים ובאמצעות תמונות גותיות, נוף ומים. ניתן לראות בסביבות הפיסוליות שהיא יוצרת כחוויה של הפיכה: אובייקטים ותהליכים הנחקרים ומוצגים כמצב דינמי, משתנה, ולא סטטי וחד משמעי. זה נכון גם אם חושבים על הכלכלה האסתטית של היצירה, וגם על הקמתה. בשנת 2008 הציגה תערוכת יחיד בגלריה נגא בשם: "מינוס 80 מעלות" עליה כתבה מרים גמבורד "שם התערוכה נגזרת מהטמפרטורה שבה נשמרת גופה בהמתנה לחיים הבאים, כמו גם איברים ועוברים המיועדים להשתלה. חלל התצוגה מתוכנן ספק כמעבדה ניסיונית, ספק כמסתור של אלכימאי, אדריכל, הוגה דעות הטרוד בבניית מציאות חדשה על ידי כישוף וחישוב: אפשר לתרגם כל פסל למשוואה מתמטית"[1].
בשנת 2010, הציגה יהלום את "ארץ הפטל" (לצד יאן טיכי ודור גז), במוזיאון תל אביב לאמנות במסגרת המועמדים לפרס קרן גוטסדינר לאמן ישראלי צעיר, את התערוכה אצרה אלן גינתון, הדימוי שעומד במרכז התערוכה מתאר את הקתדרלה בסיאטל שכיפתה קרסה ב-1916 בעקבות סופת שלגים במקום. בעבודתה מתנסה יהלום בחומרים, בהם גם חומצות, נחושת, בדיל, אלומיניום, גבס, פלדה, נירוסטה, קרסים ועצמות של דגים, והביקורת עלי המציינת כי "על הצופה להתמודד עם חלל לבן, מסמא כמעט. ריח עז של זפת העומד באוויר מנוגד לתחושה הסטרילית הראשונית. ככל שמבלים יותר זמן בחלל, ההלם החזותי שוכך ופרטי פרטים מתגלים בעבודתה של יהלום. ביניהם, פיסה מכיפת קתדרלה שבורה, שרידי קירות, שלדים וקונסטרוקציות ארכיטקטוניות שקשה לעמוד על צורתן המקורית שלפני הקריסה"[2].
בשנת 2012 הציגה יהלום בגלריית נגא את תערוכתה "ED"[3]. במרכז התערוכה ניצב עץ דולב צפון-אמריקאי בתוך חממה המחקה את תנאי האקלים הנחוצים לו. העץ שתול בדלי שחור, ומכונת אדים, שבנויה בצורת אייקון של בית אוניברסלי עם גג משופע, נושפת עליו. צינורות אוורור נמתחים לאורך תקרת הגלריה. על קירות הגלריה תלויים רישומי עיפרון קטנים: באחד נערה אוחזת חתול בזנבו, באחר היא לכודה בסבך צמחי, בשלישי חתול מתבונן בהשתקפות של ירח ועוד. רישום נוסף נוצר ביציקת גבס על פיסת עץ מפוחם, ואחר, גדול ממדים, נוצר באמצעות מכונת קעקועים שחרטה את הדימוי על גבי משטח סיליקון. במרכז החלל ניצבת קוביית קלקר, אשר מפוררת חלקית. בתערוכה גם סרט וידאו קצר שצולם מחלון חדר מתים[4].
בתערוכת היחיד שלה מ־2015 “חיות” שהוצגה אף היא בגלריה נגא, הציגה שחר יהלום זווית אחרת לגמריתפיסה הפיסולית שלה: תהליך של ויתור על הפשטה לטובת כיוון פיגורטיבי.
בשנת 2018 הוצגה בגלריה נגא התערוכה "Nut Case – מקרה אגוז", שהוא תרגום מילולי של הביטוי האנגלי: "nut case", אדם משוגע או חריג בהתנהגותו. בתערוכה זו, רוב הפסלים הציגו ראש או פנים, כשכל פסל עומד על "פדיסטל" שהוא אובייקט פיסולי בזכות עצמו.
בשנת 2019 הציגה יהלום את "דיסקו", תערוכת יחיד בגלריה כברי לאמנות עכשווית., בה הוצגה סדרת פסלי קרמיקה חדשים הבנויים כמעטפות שריון חלולות, חלקם, סדוקים ושבורים כתוצאה מתהליך השריפה. השימוש שיהלום עושה בחלקי עבודותיה שלה כבמצע לתהליך ריבוד והוספת שכבות, ממקם את הפסל בתווך שבין צורה להתפרקותה. פעולות אלה מאפיינות את הפרקטיקה של יהלום, העובדת מתוך תפיסה כי הפסל מגלם מצב ביניים בין החי למת.
השכלה
- 2006 B.Ed המדרשה לאמנות מכללת בית ברל
- 2014 MFA אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק.
מלגות ופרסים
- 2006–2007 - מלגת הצטיינות מקרן התרבות אמריקה ישראל
- 2012 - פרס האמן צעיר מטעם משרד התרבות והספורט
- 2012–2013 - ארטיס, מלגה ללימודים באוניברסיטת קולומביה
- 2017 - פרס האמן הצעיר מטעם משרד התרבות והספורט.
תערוכות יחיד
- 2007 - "פיר", גלריה נגא (חדר פרויקטים), תל אביב
- 2009 - "-80 מעלות צלזיוס", גלריה נגא, תל אביב
- 2011 - "ארץ הפטל", מוזיאון תל אביב לאמנות
- 2011 - "DRY", Culturescapes Festival, בזל, שווייץ
- 2012 - "ED", גלריה נגא, תל אביב
- 2015 - "חיות", גלריה נגא, תל אביב
- 2018 - "מקרה אגוז", גלריה נגא, תל אביב
- 2019 - "One Piece", הגלריה בקיבוץ כברי
- 2019 - "Livers", גלריה Odile Ouizeman, פריז.
תערוכות קבוצתיות נבחרות
- 2006 - "אמנות הארץ", תחנת הכוח "רידינג"
- 2007 - "לחם ושעשועים" – אמנות הארץ נמל יפו
- 2007 - "מנוע", גלריה לאמנות מנשר
- 2008 - “D.I.Y, מינימליזם ופוסט-מינימליזם באמנות ישראלית”, מוזיאון הרצליה לאמנות
- 2009 - “הנפילה", בית פנורמה
- 2009 - “עיר לבנה עיר שחורה", ארט טי אל וי
- 2009 - “Become a member”, גלריה החללית
- 2009 - הביאנלה בהרצליה
- 2010 - "אלסקה סקול", גלריית המדרשה, תל אביב
- 2010 - "מה רוצה פיסול", גלריה בצלאל
- 2011 - "גן החשמל", גלריה קונטמפוררי, תל אביב
- 2011 - "מה רוצה פיסול", גלריה בצלאל, תל אביב
- 2012 - "המזונית הגדולה", גלריה זומר, תל אביב
- 2012 - Rutgers Gallery, New Jersey
- 2013 - Macro Museum, Rome
- 2014 - “Pale Fire”, Neiman Center, Columbia University, NY
- 2014 - Aran Cravey Gallery, LA
- 2014 - Columbia MFA graduates, NY
- 2014 - Inside Out Museum, Beijing, China
- 2015 - “partial presence”, Zabladowicz Collection, London
- 2015 - The Armory Show, New York
- 2016 - "האמנות השחורה", גלריה רוזנפלד, תל אביב אוצר: רון ברטוש
- 2016 - "המדרשה – בית ספר לאמנות", ביתן הלנה רובינשטיין אוצר: אבי לובין
- 2016 - "וולטר בנימין ארכיון/גלות", מוזיאון תל אביב אוצרת: נעם סגל
- 2016 - "מחוץ למסגרת", מוזיאון קופפרמן, לוחמי הגטאות אוצרת: דליה לוין
- 2016 - הביאנלה לרישום, סדנאות האמנים, ירושלים אוצרות: עדנה מושנזון וסאלי הפטל
- 2017 - "גומלי", בית הנסן, ירושלים
- 2017 - "דובדבנים", גלריה המדרשה, תל אביב אוצר: בועז ארד
- 2017 - "הנפש", גלריה שלוש, תל אביב אוצר: יואב אפרתי
- 2017 - "מעבר לקו", אטליה יחיאל שמי, קיבוץ כברי אוצרת: סמדר שינדלר
- 2017 - Backyard biennale, Patrice Hellmar Project, Brooklyn, NY
- 2017 - NBL Project, Void Gallery, Derry, Northern Ireland אוצרת: שגית מזמר
- 2018 - "טודוטי", גלריה פלורנטין, תל אביב
- 2018 - "למה מקקים מתים על הגב", ונטילטור בשוקן 6 אוצרים: ישי שפירא וערן נווה
- 2018 - "מרצה יוצר", מרכז אדמונד דה רוטשילד, תל אביב
- 2018 - "תערוכה שחורה", מוזיאון ראלי, קיסריה אוצר: רון ברטוש.
קישורים חיצוניים
- שחר יהלום, באתר מרכז המידע לאמנות ישראלית, מוזיאון ישראל
- שחר יהלום, באתר גלריה נגא
- שחר יהלום, באתר בסיס לאומנות ותרבות
הערות שוליים
- ^ מרים גמבורד, שחר יהלום - מינוס 80 מעלות, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009
- ^ אלי ערמון אזולאי, אלי ערמון אזולאי, דור גז, שחר יהלום ויאן טיכי מציגים ממחר במוזיאון תל אביב שלוש תערוכות, באתר הארץ, 3 במרץ 2011
- ^ הילה שקולניק-ברנר, ירח קר: שחר יהלום מציעה חוויה קרה ודוקרת, באתר הארץ, 18 בספטמבר 2012
- ^ גליה יהב, יש לאן לצמוח, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2012
