שיחה:רבי שמואל שניאורסון/ארכיון

לכבוד הרבנים אבגד, עיר האבות, עמוס חדד, ושאר חברים:

אני רוצה להעמיד ערך זה על דיוקו:

א. לא היתה צוואה בכת"י כלל מהצ"צ, חסידי חב"ד טוענים שהמהר"ש קיבל הוראה זו בע"פ, וממילא יש לדייק לכאורה בלשון ערך זה, כראוי.

ב. כפי שנראה רוב חסידי חב"ד באותו הדור ובדורות שאחריו, לא סברו כן, שכן מרובים היו חסידי קאפוסט, הן ברוב מניין, והן ברוב מקומות ברוב בניין, מחסידי ליובאוויטש עשר פעמים ככה.

על כן הראה לענ"ד, שיש לשנות לשון ערך זה כראוי.

ג. כנראה מלשונות הרש"ז מקאופוסט במכתבי קדשו, נראה שאף למהר"ש עצמו לא היו הדברים פשוטים כ"כ, [עיין למשל בס' מגדל עז עמ' תריב, גם באגרות מהר"ש אין נראה כי הדבר היה פשוט כ"כ].

חושבני כי כאנציקלופדיה, עלינו לדייק בדברים.

א לא נכון יש וזה מודפס

ב תקופה קצרה מאוד כפי שבויקיפדיה יש מקורות שחקרתי בעניין

ג לא הבנתי

א. יצאה פתקה.

ב. מחשובי החסידים נטו אחרי מהר"ש.

ג. מהר"ש נהג להסתיר גודל מעלתו על ידי התנהגות "מודרנית" כביכול, אך המציאות היא שהרמזים של הצ"צ אליו היו ברורים.

לכבוד חסיד חב"ד ואבגד

א. אני כותב כמה מקורות מלבד המקורות המובאים כאן, ויהיה הדבר לראיה לדבריי לעיל. [הפתק אינו בנמצא כיום, ורק נודע מדברי אדמו"ר הריי"צ וחתנו אדמו"ר זיע"א].

עיין אגרות מהר"ש אגרת מב - מי שבנה ביה"כ גדול שיתפללו בו רבים וכו', ואח"כ הניח כתוב בצוואה שהביהמ"ד שייך לשני בניו בשוה, והכוונה הי' למען לא ישתרר הא' על זולתו, עכ"ל הנצרך לענין זה, ועיי"ש בהערות שמדבר מעניין ירושת ביהמ"ד דליובאוויטש. והמהר"ש שם בעצמו מדבר מעניין ירושת בניו אחריו, בהמשך המכתב.

גם באגרות קודש מהר"ש שם אגרת מא, כתב לערך כדברים הנ"ל, ונראה בבירור שכך היה דעתו.

ב. לומר שמחשובי החסידים נטו אחר מהר"ש אינו נכון כלל ככלל, וכמבואר הרשימות בבית רבי, שנראה רוב מוחץ בין תלמידי הצ"צ החשובים שנטו אחר אדמו"ר מהרי"ל, ועיין בס' כחה של סנגוריה, שאף מבין תלמידי מהר"ש שבאו אח"כ היו רבים מתלמידי המהרי"ל.

ג. ובעניין העדויות שכ"ק הצ"צ ייעד שמהרי"ל ימשיך ההנהגה, הלא רבו מספור, שנתן לו בעצמו פ"נ, וציוה לו לחזור על דא"ח בפני אנ"ש, ונהג נשיאותו עוד בחייו, ואף כי לא הספיק זמנו ונסתלק קודם שקיבל ע"ע באופן רשמי לגמרי הנשיאות, מ"מ כ"ק מהרי"נ מנייעזין לא רצה לישב על כס ההנהגה בחייו, ואף ציוה למגן אבות להמשיך ההנהגה. ונראה לי שרבים הם מספור הראיות לזה.

ד. ההנהגה שתחת אדמו"ר מהרש"ז מקאפוסט ברוב בנין ומנין אנ"ש, נמשכה זמן רב, והדברים ידועים. בברכה

הפתק נמצא מודפס בספר של אליה לוריא שלא חשוד כלל בחבדיות אלא להיפך

בספר של אליה לוריא מובא הפתק בתוספת הנימוקים המפקפקים בהוראה שרק הרבי המהר"ש ינהיג, אדרבה נראה ברור שרצה שכולם ימשיכו להנהיג בליובאוויטש גופא.

הנראה מכל הלשונות שם ובכל מקום במהר"ש ובבית רבי, ובשאר מקומות שהובאו למטה, שהרבי הצ"צ ציוה שכולם ינהיגו יחד, אלא שהמהרי"ל פרש לקאפוסט, בכדי שתשקע המחלוקת, והדבר גרם לבסוף שהמחלוקת תגדל יותר כי בחודש תשרי נסעו כולם לקאפוסט וכו'.

תוספת דברים על הנ"ל:

א. על כסא רבינו הצמח צדק בליובאויטש ישבו כו"כ שנים יחדיו: המהרי"נ מנייעזין, הרחש"ז מלאדי, והמהר"ש, והיה נראה למהר"ש כי דעת קדשו של הצמח צדק שישבו הכל יחד בהנהגה אחת בליובאוויטש, ונראה קצת צ"ע לומר [אחר דברי האגרות וכנ"ל], שלא נתכוין אלא לאדמו"ר מהר"ש כמנהיג העדה.

ב. גם אשת מהרי"ל עצמה, נסעה אחר פטירת בעל נעוריה, ונתיישבה בליובאוויטש.

ג. מדברי הצמח צדק, היו רמזים בחשיבות כל בניו, וביתר פרטיות היה על אדמו"ר מהרי"ל.

ד. על חלק מבניו היו התבטאויות ברורות מאדמו"ר הצמח צדק, הראו על רצון קדשו שימשיכו את ההנהגה, ועל חלק מהם שיצאו את ליובאוויטש.

ה. מי הוא אליה לוריא זה?.

ו. מה שידוע לי כי חסידי קאפוסט, ובראשם אדמו"ר המגן אבות זיע"א, פירשו עדיפות מהר"ש בצוואב, כהוראה לעניין ביכלאך המאמרים, ועל זה באמת קיבל הוא יתר על שאר אחיו כידוע.

אליה לוריא כתב ספר בנושא

אבגד היקר לא כתוב בפתק שם שהוא מצווה לו ההנהגה ביחידות. וגם לא כתוב שהוא נותן לו מילוי מקום קדשו בליובאוויטש.

כתוב שהוא אומר שלא יחוש מאיש, מלחזור עמם דא"ח, [מה שידוע שביקש ממהרי"ל בפירוש], וסומך אותו בסמיכה רבה, [מנלן שלא סמך אחרים].

ועל כן לאור המתבאר בפירוש מכתבי מהר"ש, ומכתבי שאר הבנים, ולאור כל מה שהבאתי לעיל, וכן לאור זה שידוע שב' הפתקים שהביא המהר"ש, נסתייגו הבנים האחרים שאין הכוונה לקבל יתר על שאר אחיו את הנשיאות, הרי פשוט וברור שאין להשאיר את הערך כצורה זו, ויש לשנותו.

הפתקא נכתבה לחסידים ונאמר "אליו תשמעו"

• האסיף עמוד 165: "..בא בנו ר שמואל ז"ל, אשר היה אהוב לו כי בן זקונים היה.."
• האסיף עמוד 168: "היה ר' לייב אשר מהר להעתיק את מושבו לקאפוסט. אך לא האריך ימים ולא הוציא את שנתו."
• האסיף עמוד 168: "..וישאר ר' שמואל לבדו בליובאוויטש"
• פרקי חיים עמוד 105: "הרבי ר"מ [=ר' מענדל] אהב את ר' שמואל מכל בניו, כי בן זקונים הוא לו.."
• פרקי חיים עמוד 105-106: "סוף הדבר היה, שהבכור ר' חייב לא יכול עוד לעמוד מפני המחלוקת שבחצר וברח לקאפוסט עם החסידים שלו. גם יתר האחים נתפזרו, מי ללאדי ומי לנעזין ולשאר מקומו, ור' שמואל נשאר על מקומו בליובאוויטש "לקיים את צוואת אביו". אירע כך שהבכור ר' לייב מת תוך שנתו מכאב לב, ובכן שימש זה מופת "גלוי" להחסידים הכרוכים אחרי ר' שמואל שזהוי נקמת הרבי "בעולם העליון" כדברי צוואתו והתחילו רבים להאמין בו יותר ויותר, ועל ידי כך התחזק הוא על כסא ממלכתו ושאר הקבוצות הלכו והתדלדל, לאט לאט."

• העבר גליו א, עמוד 96, פישל שניאורסון, נכדו של הרציצער: "..התקופה הרביעית, היא בימי ששת בניו של ה"צמח צדק", שהיו אדמורים בעיירות שונות ברייסין. הבכור שבהם הוא ר' ברוך שלום (תקס"ז-תרנ"ט), והצעיר שבהם, ר' שמואל (תקצ"ד-תרמ"ג), שאחרי פטירתו של אביו, הצמח צדק, ישב על כסא האדמו"ר בליובאוויטש ונקרא בפי החסידים בשם מהר"ש. התקופה החמישית היא בימי בני בניו של הצמח צדק, היו אדמורים במקומות שונים. הזקן שבהם הוא ר' שלמה זלמן, האדמו"ר מקאפוסט, הנזכר לעיל, שאמנם משתייך לתקופה החמישית, אבל הוא היה הזקן בין האדמורי"ם החבדיים שבדודו ונפטר בימי אבי. וכן היה האדמו"ר מקאפוסט בעל ה"מגן אבות" לפי אישיותו הדגולה שייך ברוחו ובהתנהגותו לתקופות הקודמות"

העבר ב, עמוד 86

הסתכלתי שוב בדף בפנים ואני לא מבין מה אתה רוצה לשנות אם תוכל לכתוב פה מה הנוסח שמפריע לך ומה אתה מציע במקום

מפריע לי מה שכתוב בהערה 2.

אגיב היום או מחר בלי נדר

ל אבגד,מקורות אחרים:

א. על אדמו"ר מהרי"ן מנייעזין - 'אחר פטירת אביו היה דר איזה שנים בליובוויטש ובאשר דחיקא ליה שעתא נסע על המדינה וכו' (בית רבי ערכו).

ב. על אדמו"ר מהרחש"ז בלאדי - 'אחר פטירת אביו היה דר איזה שנים בליובאוויטש, ובערך בשנת תרכ"ט [!!!] קבע דירתו בלאדי' וכו' (בית רבי ערכו).

ג. ומאביו הצמ"צ קיבל סמיכה לקרות אותו [היינו את מהרי"ל] שלא בפניו מיין ר' לייב (כתבי הרח"א ביחאווסקי עמ' קמב)ץ

ד. בית המדרש שייך לשני בניו בשוה (צוואת הצ"צ אגרת עט), [יתכן ומועתק מאגרות מהר"ש, וכנ"ל].

ה. 'ורוב ענייניו [של הצ"צ], היה על ידו [ע"י מהרי"ל], ועוד בחייו פקד עליו לחזור דא"ח לפני אנ"ש, ולהשיב עצות ברוחניות וגשמיות (בית רבי בערכו).

ו. הצ"צ עצמו היה מוסר פ"נ לבנו זה, (כחה של סנגוריה מפישל שניאורסון עמ' 105).

ז. הצ"צ קרא אותו לעין כל 'מיין גוטער ייד' [שמשמעותו הרבי שלי] (לקוטי ספורים פרלוב).

ח. והתנהג [אדמו"ר מהרי"נ] בנשיאות שתי שנים בעיר ליובאוויטש. (הקריאה והקדושה, - היינו אדמו"ר הריי"צ).

ט. לשון : אולם לא על נקלה עלתה לו למהר"ש לרשת כסא אביו. מריבה גדולה התלקחה בין האחים, אחרי הסתלקותו של מהרמ"מ בשנת תרכ"ו, בשל ירושת הכסא. החסידים נחלקו למפלגות עד שנצח מהר"ש, ואחיו היו מוכרחים לבקש להם מרכזים אחרים. הזקנים רצו לטשטש את כל ענין המריבה בפני הצעירים, ואחנו, הצעירים, קלטנו רק קטעי-מלים, רמזים ובני-רמזים לאותה המריבה. הזכירו ״צוואה״ שנמצאה אחרי הסתלקותו של הרמ״מ שהצד שכנגד שדא בה נרגא... (גליון העבר ב צבי הר שפר יליד ליובאוויטש).

המשך יבוא, אם יהיה צורך...

בכל מקרה לפני שאני מגיב. אני חושב שצריך להוסיף בפנים בנוסף כבר על מה שכתוב. גם את המשפט הבא: "על פי רבי יוסף יצחק שניאורסון כך גם נקבע גם בפסק בית דין שמונה לדון בנושא^[1]"

אבגדחסיד חב"ד

אותה בעיה יש לי בערך על מהרי"ל מקאפוסט, שנכתב בצורה בוטה יותר.

עיין חסידות קפוסט

מה מפריע לך שם?

כל הקטע השני. מה זה נכנס בערך על קאפוסט בכלל?.

בפרט לאור כל מה שהובא לעיל, וכנ"ל.

אתה חושב שאני מבין מה אתה מתכוון. אם לא תציין ספציפי - לא אבין

האם אתה מתכוון לקטע של הכותרת "רבי יהודא לייב שניאורסון"?

אני אכן מתכוין לקטע רבי יהודה לייב שניאורסון.

ראשית לא ענית לי העל ההוספה בערך כאן. שנית מה מפריע לך שם. מה זאת אומרת שהקטע מפריע לך. אם משהו מפריע לך זה כבר המשפט האחרון בקטע זה לא כל הקטע. אבל לא הבנתי למה מפריע לך עובדות?

א. לא מפריעים לי עובדות, כי לאור מה שהבאתי לעיל, אלה אינם עובדות. ב. אולי תסביר לי מה הקשר בין הערך על קאפוסט לבין מהר"ש שלדעת אנשי שלומו שנים לאחמ"כ, הוא היה ממלא מקום הצ"צ, מדברים מעניין מהרי"ל עכשיו, לא מעניין מהר"ש. [הגע עצמך שבערך על המהר"ש, יוסיפו ויכתבו גם את מכתבו של המגן אבות על הערת המהר"ש בתורה אור, ועל ההסתייגות ממאמריו והבנתו וכו', או לחילופין בערך על הרש"ב יכתבו את דעת הרש"נ מבאברויסק על הנעשה בכולל חברון וכו' וכדו', והנמשל מובן].

ג. ההוספה כשלעצמה - נפלאה.

אז מה הבעיה כעת אני כלל לא מבין?

הבעיה כעת היא הערך על קאפוסט

תקשיב. אתה לא מדבר ברור. אינני יכול להמשיך הדיון כך

אני מסכם בצורה ברורה את דבריי עתה:

א. לא מוסכם בכלל שהמהר"ש היה היורש היחידי בחצר, ואפי' לא לפי הכרעת הדין תורה, וממילא המשפט: בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי שמואל שניאורסון הוא זה שאמור למלא את מקום אביו, עכ"ל. אינו נכון ואין לכתבו בערך על המהרי"ל.

ב. אחרי שהמסקנא היא, שהדברים אינם נכונים, יש כאן גם נותן טעם לפגם, לכתוב את הקטע הזה בערך על המהרי"ל, כיון שהנושא הזה ממש לא קשור לביוגרפיה שלו.

ג. בנוסף, יש כאן טעם שלישי, שהדבר נותן כאן בעצם הסתכלות עקומה על המהרי"ל, [שהוא לא ציית דינא וכדו'], וממילא זה לא מכבודו, והמשלתי את העניין, שזה כמו לבוא ולכתוב בביוגרפיה של המהר"ש את כל מכתבו של המגן אבות, לגבי הבנת מהר"ש בחסידות, או בערך על הרש"ב את דברי הרש"נ מבאברויסק על הנעשה בכולל חב"ד העומד תחת נשיאותו וכדו', והדברים פשוטים.

אני מקוה שעכשיו הדברים ברורים יותר.

מבחינתי, אם אתה חושב שאין בזה בעיה של פוליטיקה וכדו', אפשר לכתוב ערך על המחלוקת בנושא הצמצום והקו, לדעת מהרש"ז מקאפוסט, ושיטת מהר"ש בעניין, לאור דברי הרש"ב בס"ו בזה.

לא הבנתי את המילים "לא מוסכם בכלל שהמהר"ש היה היורש היחידי בחצר, ואפי' לא לפי הכרעת הדין תורה, " לא הבנתי החלק השני של המשפט. מה פירוש ?

לגירסת חב"ד ליובאוויטש המקובלת היום, פסקו בדין תורה שהמהר"ש ינהיג את החצר יחידי בליובאוויטש. מה שנראה מהדברים שהבאתי לעיל, שהמהר"ש סבר בדברי הצ"צ שהבנים צריכים לנהוג יחדיו בליובאוויטש, כיון שדעת הצ"צ בצוואה היתה, שלא ישתרר א' יתר על חבריו, והמגן אבות אחרי שאביו נפטר ויתר על חלקו בחצר, וחלק מהבנים עברו במשך השנים ויצאו להנהיג בעיירות אחרות, אחרי כו"כ שנים שהנהיגו בליובאוויטש.

נמצא לאור הנ"ל, [וכפי שהבאתי מאגרות המהר"ש ומאגרות המגן אבות], שעל דרך זה היתה ההכרעה גם בדין תורה. אז לכתוב שהבי"ד פסק שהמהר"ש צריך למלא את מקום אביו, זה לכאורה צ"ע רב, ונראה כאינו מדווייק כלל, אפשר לגרוס שלגירסת חלק מנשיאי חב"ד כך נראה דהוי עובדא, [ואגב, מרשימות הרבי עצמם יש בזה קצת סתירה בעניין זה].

אתה קובע עובדות זה לא נכון כלל

לפועל הבית דין פסק שהוא יהיה בליובביץ ממשיך השושלת המרכזית

א. באיזה שנה היה פסק הדין לדבריך?.

ב. איך תיישב לדבריך את דברי אגרות מהר"ש עצמו על העניין?.

ג. איך תיישב את היות הרביים מהרי"נ ומהרחש"ז נשיאים בפועל בליובאוויטש.

ד. ועוד כהנה וכהנה רבות וכפי שהבאתי לעיל.

מהנראה, כדברי דלעיל, שזה היה רצון קדשו של הצ"צ לדעת המהר"ש, ועל כן היה לו צער גדול מכך שהמהרי"ל עזב את ליובאוויטש, ואחריו בנו המגן אבות ויתר על מקומו בחצר ליובאוויטש, ועל כן זכה ממילא בחלק זה עפ"י דין תורה כיון שהיתה כאן מתנה על תנאי ולא נתקיים התנאי, וישב בליובאוויטש, וכפי שכתוב באגרותיו ובאגרות המהרש"ז מקאפוסט. וכדברי לעיל.

כל זה לעניין הנהגת החצר בליובאוויטש, ועדין לא נגענו בסוגיית הכתבים, שיש בזה אריכות רבה.

אני רוצה להבין דבר דבור על אופנו, תודה וכטו"ס.

הם נשארו בליובאוויטש זמן קצר ועברו למקומות אחרים לאחר בין חצי שנה לשנתיים. יש קטע שלם שאינך כנראה יודע שהצמח צדק הרחיק את המהריל בחייו. לא רציתי להכינס לזה בכלל אבל אין ברירה.

לגבי "באיזה שנה היה הפסק דין לדבריך" נשמע שאתה מזלזל בדברי הרייצ. (שמשום מה כשאתה רוצה אתה נותן אמינות לדבריו וכשאתה רוצה אז לא) כך שאיני יכול להמשיך בדיון בכזה זלזול מפרגן לרייצ מליובאוויטש כמו החוקרים הרשעים. תבוא עליך ברכה

קודם כל אני מוחה, לא התכוונתי כלל לזלזל בדברי הריי"צ, התכוונתי לומר שאם כתוב בבית רבי שהרבי מלאדי יצא את ליובאוויטש בשנת תרכ"ט, שזה שלש שנים [ולא שנתיים!] אחרי פטירת הצ"צ, ממילא מוכח א' מב' דברים: או שנימא שפסק הדין היה בשנה זו, או שנימא שפס"ד היה שכולם מנהיגים יחדיו, וכדברי המהר"ש בזה.

הצמח צדק [ככל הידוע לי לפי מה שקראתי ושניתי], לא הרחיק את המהרי"ל אלא ציוה עליו להנהיג בחייו, וזה דבר שהוא ציוה על כל האחים, וכפי שנראה ברשימות הרבי.

לא זלזלתי ח"ו ולא נתכוונתי לזלזל בשום דבר מדברי קדשו של הרבי הריי"צ זיע"א [ואתה יכול לראות בכל ההיסטוריה של הדף הזה]. אבל כשם שאיני מזלזל בדבר מדברי קדשו, [שאגב, יש מחסידי חב"ד עצמם כיהושע מונדשיין שמזלזלים בהם לדאבון לב], כך איני מזלזל בדברי המגן אבות נ"ע, וכש"כ בדברי המהרי"ל שגם הנשיאים של חב"ד ליובאוויטש אמרו בפה מלא אחריו שהיה צדיק.

וגם לדברי הרבי ברשימותיו בפשטות מדברי הריי"צ כתוב בפירוש (חוברת קמ): בצוואת הצ"צ היה שכל בניו יהיו בשוה...

צוואת הצמח צדק היה משהו אחד והבפועל היה משהו אחר.

אגיב יותר מאוחר

אני מצפה עדיין לתגובה,

כפי מה שנראה עד עתה, מה שכתבתי לעיל בעניין הדין תורה, [שכיון ששאר האחים שהיו מוטבי הירושה ויתרו על ירושתם על כן זכה המהר"ש בחלקו], הלא כן?.

צוואת הצמח צדק היה משהו אחד והבפועל היה משהו אחר. האם אתה חולק על כך?

אני לא חולק בכלל.

השאלה היא למה זה נהיה.

על תוצרות הדין תורה אתה כן חולק?

אני חולק על הצורה איך שהציגו אותה במכלול, זה ברור שאם צד א' מוותר על חלקו, ועל כן פוסקים בית הדין שהבית מדרש נשאר בחלק של אחיו, זה ממש לא נחשב שהבי"ד פסקו שהוא היחיד שימלא את מקום אביו, זה דיווח מוטה, שנותן מקום להבנה שגויה.

הבי"ד פסק את העניין על נכסי ליובאוויטש, וממש לא על הנהגת הציבור, וגם בזה, סיבת הפסק היתה משום שהאחים ויתרו על חלקם. והדברים פשוטים!

לכתוב משפט כמו: בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי המהר"ש, רבי שמואל שניאורסון הוא זה שאמור למלא את מקום אביו, ע"כ. הוא משפט שנותן הבנה שגויה לעובדות.

לפני שאנחנו דנים מה לכתוב בפנים. אנחנו צריכים קודם להבין אחד את השני. לאט לאט. אתה יודע מה נפסק בפסק לפי הרייצ?

לא, אבל אני יודע מה כותב הרבי ברשימותיו שהם משם הריי"צ, [חוברת ק"מ], ומשמע שם שהדין תורה היה לברר מה היתה צוואת הצ"צ ועל פיה נפסק הדין. אם חשוב לך שאסביר את עצמי איך משמע שם כדבריי, ארחיב בזה בעז"ה.

עמודים קסח עד קעא היכל הבעש"ט חלק ט"ז אתה מכיר? אגב ראה שם הערה 95

כבר הבאתי שאינה ראיה כלל:

ציטוט 'אדמו"ר זיע"א מוסיף שבי"ד פסקו לטובת המהר"ש' - באיזה נושא? לא כתוב!, אבל לעיל הבאתי מרשימות שם, ומשמע שהנושא לא היה לגבי הנשיאות כלל!.

ציטוט 'מאבי מורי שמעתי' וכו' - אתה וודאי לא מתכוין שמהדיבור ששמע מאבא שלו, אנחנו יכולים לסמוך שזה היה הסיפור, [אבא שלו הכוונה לאבא של הר' בלוי שכתב הדברים...]. בפרט שמרשימות הרבי נראה אחרת גם על סיפור זה בעצמו.

אני בכלל לא מבין אותך. אני חושב שאתה טועה בגדול לגבי כל ההסתכלות שלך על הסיפור.

חוץ מזה שעל ההערה של הציטוט מהתורת חסד לא התייחסת.

הציטוט מהתורת חסד שמה? שהוא עבד להביא אנשים לליובאוויטש?. מה מיוחד בזה? הוא החזיק שהוא יוכל להביא את האנשים למקומם האמיתי בעבודת ה'? אז מה יש כאן.

אתה משחק אותה? נו באמת? זה מה שכתוב. אין צורך להמשיך הדיון אם כך. תצליח

לא! אני רציני ביותר, המקום שהבאת הוא ממש לא מקור ולא מביא ראיה לשום דבר שעליו אנחנו מדברים.

הנושא המדובר כאן הוא, אם יש פסק בי"ד שהרבי המהר"ש צריך להיות הנשיא, ולא שאר אחיו, ולזה אין שום מקור לע"ע.