שיחה:תפילות ראש השנה/ארכיון

צויין בערך זה כי התימנים נוהגים להתפלל מוסף ר"ה בלחש:

• לפי נוסח הרמב"ם (וכן הוא מנהג תימן בלדי) בתפילת מוסף אין לחש, אלא שליח הציבור אומר את התפילה בקול רם. הסיבה לכך היא אריכות התפילה, והקושי בלכוון לאורך כל התפילה.

ולכאו' הוא טעות גמורה, ויסוד המנהג הוא מחמת התקיעות הנאמרות על סדר המלכויות זכרונות ושופרות, וכיון שרוצים לתקוע תוך כדי תפילת המוסף עצמה ולא בחזרת הש"ץ כנהוג, לכך יוצאים מבעל התפילה בתפילת מוסף וכך מרוויחים שהתקיעות על סדר תפילת הלחש,

מי שמסכים איתי מוזמן לתקן זאת,

יישר כח

ארי ורצבירג, המנהג שלא להתפלל לחש הוא מנהג קדום עוד מזמן המשנה (כר"ג בר"ה פ"ד מ"ט), וקדם הרבה למנהג לתקוע על סדר הלחש, שמקורו בערוך המובא בתוס' ר"ה לג,ב. ראה משנה ר"ה פ"ד מ"ז שבזמן חז"ל תקעו בחזרת הש"ץ.

מכל מקום זהו הטעם המופיע במקורות.

למה במוסף של יום כיפור לא נוהגים ככה?

לכאו' אם הנושא הוא אריכות התפילה גם ביום כיפור,

אולי מחמת שוידוי לא יוצאים יד"ח מאחר.

אבל עדיין זה יותר ארוך מג' רגלים.

מוסף של יו"כ לא ארוך יותר מג' רגלים, אא"כ כוונתך לתוספת של 'ובכן', ולאידך גיסא ברכת קדושת היום של יו"כ יותר קצרה.

להלכה יוצאים בתפילת הש"ץ רק בר"ה ויו"כ של יובל, שאומרים ברכות ארוכות של מלכויות זכרונות ושופרות (מסכת ראש השנה, דף לה עמוד א, לפי' רמב"ם רשב"א ועוד ראשונים).

ובכן תן פחדך זה בפשטות הוספה מאוחרת (הוזכרה לראשונה בגאונים), ועל כל פנים אינה מעיקר תקנת חז"ל.

מיעוט שיחה במקור שהוספת לא מופיע שלא מתפללים לחש, אלא שגם הבקי יכול לצאת, מה שיכול להיות בסיס לכזה מנהג.

פלניא, ראה בערך מקור למנהג מתשובות הרמב"ם.

כתבתי תגובה,( בטעות בערך חדש בשיחה כאן)

כוח"ט