שיחה על הנואמים
תבנית ספר ריקה
שיחה על הנואמים (בלטינית: Dialogus de oratoribus)[1] הוא חיבור קצר המיוחס לטקיטוס, בצורת דיאלוג, על אמנות הרטוריקה (תורת הנאום). החיבור עוסק בנושאים רבים, ותורת הנאום נידונה בו מנקודת מבט מדינית.[1] תאריך חיבורו אינו ידוע, אולם הקדשתו ללוקיוס פאביוס יוסטוס (אנ') מציבה את פרסומו בסביבות שנת 102 לספירה.
תקציר
השיחה בחיבור היא בדויה, ומתרחשת בשנת 75 לספירה, בזמן שלטונו של הקיסר אספסיאנוס.[2] בשיחה משתתפים ארבעה דוברים, שאכן חיו בתקופה זו.[2] השיחה מתרחשת בביתו של אחד הדוברים, קוריאטיוס מטרנוס (אנ'), נואם ומשורר, שאליו הגיעו שני נואמים מפורסמים, מרקוס אפר (אנ') ויוליוס סקונדוס (אנ'),[2] כדי לדון באירוע שהתרחש לאחרונה. שלושתם ממוצא פרובינקיאלי. הדובר הרביעי, לוקיוס ויפסטאנוס מסאלה (אנ'), מגיע מאוחר יותר. הוא הצעיר מבין הארבעה. הוא היה איש צבא ממשפחת אצילים עתיקה.[2]
הדיאלוג עצמו הולך בעקבות מסורת נאומיו של קיקרו על טיעונים פילוסופיים ורטוריים. תחילת החיבור היא נאום הגנה על רהיטות ושירה. לאחר מכן הוא עוסק בשקיעת הנאום, שאומרים כי הסיבה לכך היא ירידת החינוך, הן במשפחה והן בבית הספר, של הנואם לעתיד. החינוך אינו מדויק כפי שהיה פעם; המורים אינם מוכנים, ורטוריקה חסרת תועלת תופסת לעיתים קרובות את מקומה של התרבות הכללית.
אחרי לאקונה (אנ') בטקסט, החיבור מסתיים בנאום שנושא מטרנוס, המבטא את מה שיש המאמינים שהיא דעתו של טקיטוס. מטרנוס חושב שנאום גדול היה אפשרי עם החופש מכל שלטון, ליתר דיוק באנרכיה, שאפיינה את הרפובליקה הרומית במהלך מלחמות האזרחים. נאום גדול הפך לאנכרוניסטי ובלתי מעשי בחברה השקטה והמסודרת שנבעה מייסוד האימפריה הרומית. השלום, המתחייב על ידי האימפריה, צריך להתקבל ללא חרטה על עידן קודם שהיה נוח יותר להתפשטות הרחבה של האוריינות ולצמיחתה של אישיות גדולה.
הערכה ביקורתית
יש הסבורים שבבסיס כל עבודתו של טקיטוס עומדת קבלת האימפריה ככוח היחיד המסוגל להציל את המדינה מהכאוס של מלחמות האזרחים. האימפריה צמצמה את המרחב של הנואמים ושל האנשים הפוליטיים, אך אין לה אלטרנטיבה בת קיימא. אף על פי כן, טקיטוס אינו מקבל את השלטון האימפריאלי באדישות, והוא מראה, כמו ב"חיי אגריקולה", את האפשרות שנותרה לעשות בחירות מכובדות ומועילות למדינה.
תאריך פרסום החיבור אינו ודאי, אך הוא יצא בשנים הראשונות לשלטונו של הקיסר טראיאנוס, בתחילת המאה ה-2, שכן החיבור מוקדש בתחילת הפתיחה לפאביוס יוסטוס, הוא לוקיוס פאביוס יוסטוס, קונסול בשנת 102,[2] מה שמציב את מועד פרסומו סביב שנה זו. הקדשתו נותנת אפוא את תאריך פרסומו, אך לא את תאריך כתיבתו. הוא כנראה נכתב אחרי "חיי אגריקולה" ו"גרמאניה". מאפיינים רבים מייחדים אותו מחיבוריו האחרים של טקיטוס, עד כדי כך שניתן לפקפק בייחוס שלו, אף שהוא תמיד מקובץ עם "חיי אגריקולה" ו"גרמאניה" במסורת בכתבי היד. דרך הדיבור ב"שיחה" נראה קרוב יותר למודל של קיקרו, מעודן אך לא ארכני, שהיווה השראה לתורתו של קווינטיליאנוס; אין בו את אי ההתאמות האופייניות לחיבוריו ההיסטוריים הגדולים של טקיטוס. ייתכן שהוא נכתב בצעירותו של טקיטוס. סביר יותר כי הסגנון הקלאסי יוצא הדופן עשוי להיות מוסבר על ידי העובדה שה"שיחה" היא יצירה של רטוריקה, ועבור ז'אנר זה, המבנה, השפה והסגנון של קיקרו היו המודלים הרגילים.
תרגום לעברית
- טאקיטוס, דברי הימים, חיי אגריקולא, גרמניה, שיחה על הנואמים, תרגמה מרומית שרה דבורצקי, הוסיף הערות עקיבא גלבוע, מוסד ביאליק, כרמל, ירושלים, תשכ"א 1965, עמ' 278–318.
קישורים חיצוניים
- Dialogue on Orators, ויקיטקסט באנגלית
- Dialog on Oratory, בלטינית ובאנגלית
הערות שוליים
שיחה על הנואמים41706591Q1215277