שיטת ברנוביץ
שיטת ברנוביץ היא שיטת בנייה המקובלת ביותר בישראל לחיפוי חיצוני בבתים רבי קומות ובמגדלי מגורים.[1][2]
השיטה פותחה כמענה לצורך בחיפוי קירות חיצוניים של בניינים רבי-קומות ובמטרה ליעל את התהליך שעד אז נעשה על ידי הדבקת החיפוי לאחר שהבניין כבר נבנה.
השיטה פותחה בשנות השמונים של המאה ה-20 על ידי קבלן הבניין מוטי ברנוביץ, ונקראת על שמו.
שלבי ביצוע
בשיטה זו יציקת הקירות נעשית בתבניות פלדה שעליהן מורכבים אריחי החיפוי. התבניות מיוצרות על פי מידות מדויקות ובהתאם לפתחים מיועדים בקיר. בגב אריחי החיפוי מוחדרים מספר עוגני אל-חלד. תבנית חיצונית ריקה מונפת ומורכבת במקומה המיועד בקומת העבודה. האריחים עם העוגנים מורכבים על גבי התבנית. גב האריחים נמרח בחומר איטום, ועליו מורכבת רשת פלדה שאליה קושרים את העוגנים. לאחר בדיקת העוגנים מתבצעת סגירת הקיר בתבנית פנימית, ויציקת בטון למרווח שבין התבניות. לאחר היציקה והתייבשות הבטון, משחררים את התבניות מהקיר המחופה שנוצר.
היסטוריה
ממציא השיטה
מוטי ברנוביץ נולד בשנת 1938 בתל אביב לרחל ולאברהם צבי ברנוביץ. אביו היה קבלן בניין כבר בשנות העשרים ובנה רבים מבתיה הראשנים של תל אביב. בשנת 1963, לאחר לימודי הנדסאות בניין הצטרף לחברה המשפחתית - א.צ. ברנוביץ ובניו. החברה בניהולו בנתה מבנים מבני תעשייה, בנייני משרדים ושיכוני מגורים. פעילות החברה נפסקה בשנת 2004.[3]
השיטה בשלביה הראשונים
את השיטה פיתח ויישם לראשונה ברנוביץ ב-1982, כתוצאה מהצרכים בשטח, במסגרת במסגרת תפקידו כמהנדס תיאום וביצוע של פרויקט בשכונת רמת אביב ג' בתל אביב. הפרויקט כלל 120 יחידות דיור עם דרישת חיפוי אבן לקירות חוץ. ברנוביץ הגיע למסקנה שהשיטות המקובלות באותה תקופה לחיפוי קירות חוץ אינן מתאימות לחיפוי אלפי מטרים רבועים באבן.
- השיטה הרטובה, על גבי טיט, נעשית ללא בקרה במהלך העבודה ואינה אמינה[4]
- השיטה היבשה, ללא טיט מקשר, עם עוגני נירוסטה, בעלת חלל בינה ובין קיר הבניין, אינה מבוקרת ויקרה במיוחד
- שיטת הקרומים הייתה יקרה ולא השתלמה
כך נולד המניע לפתח שיטת תיעוש לחיפוי שבה הרכבת האבן נעשית על התבניות בקומת העבודה במקום המיועד על פי התוכנית (on the spot – on the spot ).
ברנוביץ יצר קיר אנכי בתבנית מתכת/פח מתוכננת ומותאמת מראש לגאומטרית החזיתות, כאשר התבנית תורכב בקומת העבודה ותקיף כל קומה וקומה. תהליך העבודה באתר התבצע כדלקמן: במקביל ליציקת היסודות והמבנה התחתון, התבצעו הכנות להקמת קיר לדוגמה על הקרקע עליו מיושמת אבן החיפוי שנבחרה על ידי האדריכל. לאחר היציקה, ומיד לאחר פירוק התבנית החיצונית החליט ברנוביץ - "הפרויקט יבנה בשיטה זו". מתכנן הקונסטרוקציה של הפרויקט, אינג' יוסי ורסנו, קיבל הסבר מדויק אודות תהליך ההרכבה והיציקה, ראה את הקיר לדוגמה, שהתקבל, ואישר את המשך הבנייה בשיטה לכלל הפרויקט. כך באה לעולם אותה שיטה הקרויה על שמו.
קישורים חיצוניים
- עופר ברקת, הסבר מפורט על עבודות שלד בשיטת ברנוביץ`, באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
- לירן לוין, ראיון עם מוטי ברנוביץ (ממציא ומפתח שיטת ברנוביץ), באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
- לירן לוין, פרויקט מתגלגל: שיטת ברנוביץ - חלק ראשון וחלק שני, באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
- לירן לוין, שלב אחרי שלב: כך בונים קומת קרקע בבניין, באתר ynet
- תקן ישראלי ת"י 1872 - חיפוי באבן מלאכותית: חיפוי קירות בשיטת הקיבוע הרטוב, באתר מכון התקנים הישראלי
- מפרט כללי לקירות מחופים באבן טבעית בשיטת ברנוביץ – שיטת חיפוי מתועשת באתר, באתר מיסטר פיקס
הערות שוליים
- ^ תוכנית לתיעוש ענף הבניה בישראל, משרד הבינוי והשיכון, מרץ 2016, בעמוד 56: "מבנים מעל 10 קומות מבוצעים בעיקר בשיטת ברנוביץ'. ברבי קומות זו השיטה השכיחה ביותר"
- ^ אדריכל חן שליטא ואבנר לבציון, שדרוג תרמי לבידוד יעיל ב"שיטת ברנוביץ'", באתר תרמוקיר
- ^ ליטל דוברוביצקי, מפרק א.צ ברנוביץ': לחייב המשפחה לשלם 70 מ' ש', באתר ynet, 12 באוגוסט 2003
- ^ לירן לוין, ראיון עם מוטי ברנוביץ (ממציא ומפתח שיטת ברנוביץ), באתר הפורטל הישראלי להנדסה אזרחית, בנייה וסביבה
