שימון הנטאי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. שימון הנטאי (7 בדצמבר 1922 - 12 בספטמבר 2008) הוא צייר הונגרי-צרפתי המזוהה בדרך כלל עם סגנון האמנות המופשטת, ועם טכניקת הפליאז' (קיפול) המאפיינת את עבודותיו.
ביוגרפיה ותערוכות מרכזיות
לאחר שלמד בבית הספר לאמנות יפות בבודפשט, עבר הנטאי ברגל דרך איטליה והגיע לצרפת בשנת 1948. בפריז הציג את התערוכה הראשונה מיצירותיו. הוא זוהה עם הסוריאליסטים, ואת ההקדמה לקטלוג של תערוכתו הראשונה כתב אנדרה ברטון. אולם, בשנת 1955 נפרד הנטאי מהקבוצה הסוריאליסטית בגלל סירובו של ברטון לקבל כל דמיון בין הטכניקה הסוריאליסטית של כתיבה אוטומטית לבין שיטת ציור הפעולה של ג'קסון פולוק.
בשנת 1976 נערכה במרכז פומפידו תערוכה רטרוספקטיבית של יצירותיו, וב-1982 הוא ייצג את צרפת בביאנלה בוונציה.[1] אוסף מייצג של יצירות האמן נמצא כיום במרכז ז'ורז' פומפידו, פריז, ובמוזיאון לאמנות מודרנית של פריז. כמו כן, רטרוספקטיבה לעבודותיו של הנטאי נפתחה במרכז פומפידו ב-22 במאי 2013. הוצגו בה יותר מ-130 יצירות, שנוצרו מ-1949 עד שנות ה-90, והיא לוותה בקטלוג מלא בצבע.
בניו של שימון הנטאי הם המוזיקאים מארק, ז'רום ופייר האנטאי.
עבודות
הנטאי החל ליצור ציורים בטכניקת ה"pliage", קרי, הקיפול, בשנת 1960. הוא ראה בטכניקה שילוב בין האוטומטיזם הסוריאליסטי לבין הקומפוזיציות חסרות הגבולות (All over composition) של האקספרסיוניזם המופשט. טכניקה זו אפיינה את עבודותיו של הנטאי מעתה והלאה, לאורך יתר הקריירה האמנותית שלו. היא הופיעה ביצירותיו באופנים מגוונים - לעיתים כרשת של קמטוטים בולטים של קנבס לא צבוע ברחבי הקומפוזיציה של העבודה, ולעיתים כמסה מונוכרומטית של צבע המופיעה במרכזו של קנבס לא מחופה. טכניקת הפליאז' כוללת את המהלכים הבאים: הקנבס מקופל תחילה בצורות שונות, לאחר מכן נצבע במכחול ונפרש שוב. כך האמן מותיר חלקים בקנבס ריקים ואלה מופרעים על ידי כתמי צבע עזים. הטכניקה נוצרה בהשראת הסימנים שנותרו על הסינר של אמו.[2]
מ-1967 עד 1968 הנטאי עבד על סדרה בשם "Meuns". בסדרה זו ניסה ללמוד את הנושא של הדימוי. Meun הוא שמו של כפר קטן ביער פונטנבלאו שמדרום לפריז, בו התגורר האמן החל משנת 1966. בשנת 1969 החל לעבוד על סדרה חדשה בשם "Etudes" (מחקרים) שמתאפיינת בהבצורות שונות משולבות שנפתחות בהדרגה על מנת לאפשר לרקע הלבן של הקנבס להופיע. בנוגע לסדרת עבודות זו, אמר האמן: "במהלך העבודה על סדרת "Etudes" הבנתי מה הנושא האמיתי שלי - ההתעוררות המחודשת של האדמה מתחת לציור שלי". בניגוד ל-"Meun", הדימוי ב-"Etudes", נבלעת והלבן מתנתק מהיותו רקע והופך לדינמי.[3]
סדרות נוספות של האמן הן: Mariales (גלימות) (1960–62), Blancs (הלבנים) (1973–74), Tabulas (לוחות) (מ–1974) ו-Laissées (שאריות) (1981–1994).
קישורים חיצוניים
- הספד של הניו יורק טיימס על סיימון האנטאי.
- Rosenberg, Karen, "Art in Review: Simon Hantaï,", הניו יורק טיימס, 23/5/13.
- Rodgers, Paul, "Simon Hantaï & Andy Warhol – The Fate of Modern Art in the Post-Second World War Era", 4/1/10.
- Rodgers, Paul, “The Resurgent Ground:
- Cochran, Samuel, "Simon Hantaï's Abstract Paintings At Paul Kasmin Gallery, Centre Pompidou," Architectural Digest, 5/7/13.
- "Simon Hantaï," Time Out New York, 4/24/13.
- Ostrow, Saul, "Reviews: Simon Hantaï," Art in America, 9/11/11.
- חיבור על Hantaï מאת היסטוריונית האמנות, מולי וורנוק.
- Dominique Fourcade, Isabelle Monod-Fontaine, Alfred Pacquement, Jean Coyner. Simon Hantaï, Paris: Centre Pompidou, 2013.
הערות שוליים
- ^ TOM McDONOUGH, Hantai’s Challenge to Painting, indexarticles
- ^ With His Pliage Technique, Simon Hantaï Found New Power in Canvas, Artsy, 18.2.2016
- ^ Introduction to Le Pliage, the Folding Method, Paul Rodgers website
