שיפוט ערכי
שיפוט ערכי (או שיפוט נורמטיבי) הוא שיפוט של נכונות או של התועלת של משהו או מישהו, בהתבסס על השוואה או על מערכת יחסיות אחרת ולא על עובדות אמפיריות. כהכללה, שיפוט ערכי מתייחס לשיפוט המבוסס על מערכת ערכים מסוימת.
הסבר
שיפוט ערכי הוא חשיבה על משהו על פי מה שהיה צריך להיות, לפי מה שנחשב טוב או רע, ובניגוד לחשיבה המתבססת על עובדות.[1] למשל, קביעה כי "צריך לשפר את נגישות החינוך" היא שיפוט ערכי, משום שהיא רואה בחינוך ערך חיובי. לעומת הקביעה כי "אם נעלה מחיר יהיו פחות לקוחות", שהיא קביעה עובדתית (אנשים נמנעים מלקנות מוצרים יקרים) ונטולת שיקולים ערכיים.
שיפוט ערכי יכול גם להיות שונה משיפוט ממשי, במובן שמעשה שנתפס כרע מבחינה משפטית גרידא, עשוי להיות חיובי במסגרת של שיפוט ערכי, ואילו מעשה שנתפס טוב מבחינה כזו, עשוי להיתפס כשלילי במסגרת של שיפוט ערכי.[2]
לשימוש בשיפוט ערכי יש מובן חיובי ומובן שלילי. במובן החיובי, ניתן לקבוע כי פעולה נעשתה תוך שימוש בסולם ערכים ראוי. המלצה לשיפוט ערכי חיובי היא אזהרה לשקול בזהירות, להימנע מגחמות ומפזיזות, לחפש התאמה עם האמונות העמוקות יותר של האדם ומערכת ראיות אובייקטיבית, ניתנת לאימות, פומבית ומוסכמת לחוות הדעת. במובן השלילי, שיפוט ערכי מתייחס לשיפוט שנעשה בגחמה אישית ולא בעקבות חשיבה או ראיות אובייקטיביות. במובן זה, שיפוט ערכי מלמד על מסקנה מבודדת, חד-צדדית ולא אובייקטיבית - בניגוד לשיפוטים המבוססים על שיקול, איזון וראיות.
שיפוט ערכי יכול להתייחס גם לשיפוט טנטטיבי המבוסס על הערכה שקולה של המידע העומד על הפרק, הנתפס כחלקי ומתפתח - למשל, שיפוט ערכי האם לפתוח במתקפה צבאית. במקרה זה, איכות השיפוט נפגעת, מכיוון שהמידע הזמין אינו שלם בגלל אילוץ, ולא כתוצאה ממגבלות תרבותיות או אישיות.
שיפוט ערכי יכול גם להתייחס למשל ליצירת אמנות. שיפוט ערך של יצירת אמנות הוא לרוב אינטלקטואלי ופרשני בחלקו. הקצאת ערך ליצירות אמנות היא לרוב משא ומתן מורכב על החושים, הרגשות, הדעות האינטלקטואליות, הרצונות, התרבות, ההעדפות, הערכים, ההתנהגות התת-מודעת, ההחלטה המודעת, ההכשרה, האינסטינקט, המוסדות הסוציולוגיים וגורמים אחרים.[3]
לרוב המונח שיפוט ערכי מתייחס לדעתו של הפרט. דעה זו מעוצבת במידה מסוימת על ידי מערכת האמונות שלו והתרבות שאליה הוא משתייך. לכן הרחבה טבעית של המונח שיפוט ערכי היא לכלול הצהרות שנראות בדרך אחת במבט ממערכת ערכים אחת, אך עשויות להיראות אחרת במבט ממערכת ערכים אחרת. מבחינה רעיונית, הרחבה זו של ההגדרה קשורה הן לאקסיומה האנתרופולוגית של רלטיביזם תרבותי (כלומר, שמשמעות תרבותית נובעת מהקשר) והן למונח רלטיביזם מוסרי (כלומר, שטענות מוסריות ואתיות אינן אמיתות אוניברסליות, והן נובעות מההקשר התרבותי). שיפוט ערכי שנוצר בתוך מערכת ערכים מסוימת עשוי להיות צר אופקים ואף נתון למחלוקת בקרב ציבור רחב יותר עם מערכות ערכים שונות.
נייטרלי ערכי הוא שם תואר קשור, המרמז על עצמאות ממערכת ערכים. האובייקט עצמו נחשב נייטרלי מבחינה ערכית, הוא אינו טוב או רע, לא שימושי ולא חסר תועלת, לא משמעותי ולא נדוש - עד שהוא מוצב בהקשר חברתי כלשהו. פריט עשוי להיות בעל ערך ולהיות נייטרלי מבחינה ערכית, ללא קשר להקשר החברתי ולשאלה אם התועלת או החשיבות שלו פחות או יותר מובנת מאליה.[4]
חשיבות ההקשר
יש הטוענים שאובייקטיביות אמיתית היא בלתי אפשרית, שאפילו הניתוח הרציונלי הקפדני ביותר מבוסס על מערכת הערכים המקובלת. כתוצאה מכך, כל המסקנות הן בהכרח שיפוטים ערכיים. כמובן, הצבת כל המסקנות בקטגוריה אחת אינה מבדילה ביניהן, ולכן היא כלי אבחנה חסר תועלת. סיווג מסקנה כשיפוט ערכי מקבל משמעות כאשר מצוין ההקשר הממסגר את ההחלטה השיפוטית.[5]
כדוגמה, אמיתות מדעיות נחשבות אובייקטיביות אך הן מוחזקות באופן טנטטיבי, מתוך הבנה שראיות מדויקות יותר או ניסיון רחב יותר עשויים לשנות את המצב. יתר על כן, השקפה מדעית (במובן של מסקנה המבוססת על מערכת ערכים) היא שיפוט ערכי שנבנה חברתית המבוסס על הערכה קפדנית והסכמה רחבה. בהתחשב בדוגמה זו, אפיון של השקפה מסוימת כ'שיפוט ערכי' הוא מעורפל ללא תיאור ההקשר הרלוונטי.
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ מה שיפוט ערכי?, באתר bizhub.techinfus.com
- ↑ מיכי, שיפוט ערכי של אדם שפעל לפי שיטה שבמחלוקת (טור 244), באתר הרב מיכאל אברהם, 2019-10-08
- ↑ כיצד אנו מקצים ערך לאמנות
- ↑ George Bisztray, The Controversy over Value Neutrality in Sociology and Literature, Comparative Literature Studies 24, 1987, עמ' 40–57
- ↑ Anna-Marie Cushan, INVESTIGATIONS INTO FACTS AND VALUES: GROUNDWORK FOR A THEORY OF MORAL CONFLICT RESOLUTION, 4.2014
שיפוט ערכי41716285Q1969661