שירות הביטחון והביון הכללי (הולנד)
 | |
 | |
| מטה השירות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| משרד אחראי | משרד הפנים |
| תאריך הקמה | 30 במאי 2002 |
| מטה מרכזי | Europaweg 4, זוטרמר, הולנד |
| עובדים | 1,700 |
| תקציב | € 249,167,000 (2018) |
| https://english.aivd.nl | |
שירות הביטחון והביון הכללי (בהולנדית: Algemene Inlichtingen-en Veiligheidsdienst, בראשי תיבות: AIVD) הוא שמה של סוכנות המודיעין והביטחון של הולנד, המופקדת על איסוף מודיעין פנימי וחיצוני, מודיעין אותות וביצוע תפקידי הגנה על הביטחון הלאומי.
משימה
השירות מתרכז בעיקר במאבק באיומים פנימיים על הביטחון הלאומי, בעוד שירות הביטחון והמודיעין הצבאי (MIVD) מתמקד באיומים בינלאומיים, במיוחד צבאיים ומניעת ריגול זר. השירות אחראי לאיסוף מודיעין ומסייע במאבק נגד איומים זרים ופנימיים על הביטחון הלאומי.
פיקוח ואחריות
שר הפנים הוא האחראי על השירות. בנוסף, תפקידי הפיקוח על השירות מתבצעים על ידי שלושה גופים:
- מועצת סקירת שירותי הביטחון והביון (הולנדית: Toetsingscommissie Inzet Bevoegdheden) ממונה על ידי שני בתינהפרלמנט ההולנדי.
- ועדת הפיקוח (הולנדית: Commissie van Toezicht op de Inlichtingen- en Veiligheidsdiensten, CTIVD).
- הוועדה לשירותי הביטחון והביון (הולנדית: Commissie voor de Inlichtingen - en Veiligheidsdiensten, CIVD), הכוללת את מנהיגי כל המפלגות המיוצגות בשתי בתי פרלמנט, אם כי עד 2009 המפלגה הסוציאליסטית (SP) לא הייתה ולא רצתה להיות חלק מהוועדה.[1]
השירות מפרסם דו"ח שנתי הכולל את נתוני התקציב שלו.
פעילויות
פעילויותיו העיקריים כוללים:
- ניטור ספציפי של אנשים וקבוצות של אנשים, כמו קיצונים אסלאמיים פוליטיים
- איסוף מודיעין משירותי מודיעין זרים ופנימיים
- ביצוע בדיקות רקע על אנשים המועסקים במשרות אמון באופן ספציפי בתפקיד ציבורי בכיר או משרות בתעשייה (כגון בענפי תקשורת, בנקים והחברות הגדולות) — באופן אירוני זה כולל גם את חברי הפרלמנט של ועדות הפיקוח
- חקירת אירועים כגון פיגועי טרור ואיומים דומים
- מתן ייעוץ ואזהרה על סיכונים לביטחון הלאומי, כולל ייעוץ בענייני הגנה למנהיגות המדינה
- אבטחת התקשורת הלאומית באמצעות הסוכנות הלאומית לביטחון תקשורת ואבטחת תשתיות התקשורת של הממשלה
שיטות וסמכויות
השיטות שלו וסמכויותיו של השירות כוללים:
- מעקב אחר טלפון במידה והוסמך על ידי שר הפנים
- הסתננות (לעיתים רחוקות על ידי עובדי השירות, אך בעיקר על ידי אישים שלא חלק מהשירות ולהם יש גישה אל קבוצה מסוימת)
- השימוש במודיעים (חברים קיימים של קבוצות שונות מגויסים למסור מידע לשירות)
- מקורות מודיעין גלויים
- גישה בלתי מוגבלת לעבודת המודיעין המשטרתי
- שימוש באנשי קשר של סוכנויות ביון זרות המתגוררים בהולנד תחת מעמד דיפלומטי (כולל כאלה בעלי חסינות דיפלומטית מלאה) כדי לאסוף מידע לתועלת השירות.
השירות פועל בקשר הדוק עם שירות המודיעין האזורי (Regionale Inlichtingen Dienst, RID), אשר חברי והם אנשי המשטרה הממונים בכל מחוז משטרתי. השירות גם משתף פעולה עם מעל מאה שירותי מודיעין.[2][3]
נטען לעיתים קרובות כי להולנד יש את המספר הגדולה ביותר של האזנות ומעקב אחר רשת האינטרנט.[4][5][6][7][8]
ראו גם
- הסוכנות לביטחון לאומי (NSA)
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
אתר האינטרנט הרשמי של שירות הביטחון והביון הכללי
הערות שוליים
- ^ "Agnes Kant over toetreding tot 'Commissie Stiekem". Nederlandse Omroep Stichting. אורכב מ-המקור ב-2014-02-26.
- ^ "Geschiedenis 24 - Voorgoed ongeschikt". Geschiedenis.vpro.nl. 2010-11-17. נבדק ב-2012-02-14.
- ^ Dutch intelligence first to alert U.S. about Russian hack of Democratic Party
- ^ One in 1000 Dutch phones wiretapped, Amsterdam Herald
- ^ Weiner, Eric (14 בפברואר 2006). "Wiretapping, European-Style".
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Police phone taps now automatically include internet, DutchNews.nl
- ^ "Dutch parliament questions crypto telephone - EDRI". history.edri.org.
- ^ Niet Amerika, maar Nederland onderschepte 1,8 miljoen telefoontjes (about how the AIVD tapped 1,8 million foreign phone calls not related to the Netherlands at all), Elsevier
