שי פרקש
שי פרקש (נולד ב-22 באוקטובר 1957) נחשב לחלוץ בתחום התיעוד והשימור של אמנות ציורי קיר בישראל.
ביוגרפיה
שי פרקש גדל והתחנך בצפון הישן של תל אביב. עוד בילדותו התעניין בארכאולוגיה ובילה את זמנו בתל כסילה – האזור עליו הוקם מוזיאון הארץ, בחיפוש אחר מטבעות וממצאים עתיקים. בבגרותו למד בפנימייה הצבאית של הראלי בחיפה.
שירות צבאי
שי שירת בחטיבת הצנחנים, התקדם לתפקידי מפקד פלוגה ומד"ר. השתחרר לאחר שש שנות קבע בדרגת רב-סרן.
קריירה מקצועית
בשנת 1981 הצטרף שי לבית המלאכה המשפחתי "פאר מוצרי צביעה וגימור" (כיום- "פאר-נשר"), אשר נוסד על ידי אביו חיים פרקש, כבית מלאכה לייצור מברשות ומכחולים לשימוש תעשייתי ולאומנות[1]. במקביל למד במסלול הנדסאי תעשייה וניהול במכון לפריון העבודה. כחלק מעבודתו במפעל המשפחתי, יצר שי קשרים עם ספקים בחו"ל והחל לייבא מוצרים וכלים נוספים לענף הצבע והשיפוץ, והיה הראשון בארץ להביא שיטות צביעה מתקדמות כגון רולרים לצביעה, מוטות טלסקופיים ועוד.
העיסוק בתחום ציורי הקיר
במסגרת עבודתו במפעל המברשות, ביקר שי בתערוכות בתחומי הצבע והצביעה בחו"ל. באחת התערוכות נחשף לשיטת הציור באמצעות שבלונות. בשנת 1993 השתתף בכנס של ארגון SALI - אגודה של אמני ציורי קיר דקורטיביים בארצות הברית ומשם המשיך למספר השתלמויות בתחום ציורי הסטנסיל (שבלונות). שי החל לשווק שבלונות בארץ ואף יזם מספר סדנאות ללימוד ציור על קירות באמצעות שבלונות[2].
בשנת 1999 במהלך סיור בדרום תל אביב, ברחוב שמרלינג בנווה צדק, זיהה שי פרקש במקטע קיר של בית הרוס, תחת שכבות של צבע ישן שהתקלף, שרידי ציור קיר באמצעות שבלונה. מכיוון שציורי קיר באמצעות שבלונות מתקופת תחילת המאה ה-20 לא היו מוכרים בארץ, החל שי לחקור את הנושא. הוא ערך סקר רחב בבתי שכונות נווה צדק ונווה שלום, בבתים פרטיים ובבתי כנסת. סקר זה היה תחילתה של עבודת תיעוד ומחקר מקיפה, אשר מצאה כי ציורי הקיר היו חלק מתרבות העיצוב של הבתים בתקופת סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 והתופעה הייתה נפוצה בבתים רבים ברחבי הארץ[3].
פרויקט התיעוד והשימור של ציורי הקיר שביצע שי, נערך בשיתוף עם ציירים, משמרים, אדריכלי שימור, המועצה לשימור אתרי מורשת וארגון איקומוס ישראל. הפרויקט שהחל בשנת 2000 כלל בדיקה פיזית של קירות ותקרות בעשרות בתים היסטוריים, חשיפה וצילום של משטחי צבע דקורטיבי וציורי-קיר. השלמת המידע והאיסוף המחקרי נעשתה בעזרת תצלומי ארכיון ומסמכים ישנים. בני משפחות של צבעים וציירי קירות היו אף הם מקור מידע חשוב במחקר, ומהם התקבלו קטלוגים וספרי דוגמאות נדירים של ציורי קיר. עושר הדגמים והסגנונות של ציור הקיר שנמצא במחקר מעיד על תופעה שנעלמה עד כה מהעין: שרידים של ציורי קיר עדיין קיימים מתחת לשכבות צבע וטיח במאות בתים ישנים בישראל.
תהליך המחקר והתיעוד הובילו את שי להקים בשנת 2000 את סטודיו "תכלת" יחד עם אלי שאלתיאל. הסטודיו מתמחה בביצוע פרויקטים של תיעוד, חשיפה, שימור ושחזור ציורי קיר. הם החלו לפעול לשימור ולשחזור של ציורי קיר ביותר ממאה בתים בארץ ולהעלאת המודעות לשימור ציורי הקיר. אחד הפרויקטים הגדולים בהם השתתפו היה פרויקט שימור "שרונה" אשר בבתיה נמצאו ציורי קיר רבים מהתקופה הטמפלרית ומתקופת המנדט[4]. לצורך השימור ושיחזור ציורי הקיר בשרונה, יצר שי קשר עם צאצאי הטמפלרים בגרמניה, אוסטרליה ובריטניה ומהם קיבל מידע ותמונות היסטוריות אשר סייעו במחקר ובשחזור בתי שרונה[5].
כחלק מהעיסוק בנושא חשיפה ושימור של ציורי הקיר, הצטרף שי בשנת 2002 ללימודי התעודה לשימור המורשת הבנויה במגמה לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. שי וצוותו עוסקים בשימור בתחומים נוספים לציורי הקיר, כמו אמנות הסגרפיטו[6], פרסקו, כלי בית וריהוט, פעמונים היסטוריים ובתחומי תרבות חומרית נוספים.
תפקידים וארגונים
- יו"ר וועדת ציורי קיר של איקומוס (ICOMOS) ישראל
- יועץ צבע וציורי קיר של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- חבר בעמותה לשימור נכסי תרבות - iscpcp
- חבר בוועדת השימור של העיר לוד.
- חבר באגודה בינלאומית של אמני ציורי קיר דקורטיביים SALI בשנים 1997–2010
ראו גם
לקריאה נוספת
- מלכה קרול אלכסנדרוביץ', "צבעי העיר", הוצאת גוונים-טרקלין (עקד), תל אביב, 1989
- ד״ר נירית שלו־כליפא, חן ברנט (עורכות) סקר אמנות הקיר בישראל – מיפוי ותיעוד אמנות הקיר במסגרת תוכנית מורשת – דוח מסכם, יד בן-צבי, אוקטובר 2014
- אלי אשכנזי, שימור ציורי הקיר באולם בית איתמר באפיקים, הגלילה 45, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2016
קישורים חיצוניים
- בילי פרנקל, אוצרות בקירות: האמנות שמתחת לצבע נחשפת, מתוך אתר ynet מתאריך 26 בנובמבר 2011
- שימור ציורי קיר במבנה קפה לורנץ ההיסטורי, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- פרויקט שימור ציורי קיר בנחלת בנימין 5 בתל אביב,, באתר המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל
- שחזור תקרת מלון לונדון בראשון לציון, מתוך אתר nrg, מתאריך 11 בדצמבר 2013
הערות שוליים
- ^ קטע מתוך הסרט "המברשתן האחרון" אודות חיים פרקש ומפעל המברשות
- ^ דוד הכהן, שי פרקש - מחזיר את הצבע לקירות, באתר ynet, 23 למאי, 2004
- ^ שי פרקש, השבלונה וזכאותה להתייחסות שימורית, חוברת אתרים – המגזין, מס' 3, מועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, ספטמבר 2013, עמ' 67-72
- ^ שי פרקש, דוח תיעוד מערכת הצבע וציורי קיר ביקב בשרונה, פברואר 2009
- ^ ראיון עם שי פרקש על פרויקט שימור ציורי קיר ב"שרונה", פברואר 2016
- ^ שי פרקש, ציורי הקיר הגדולים שנשכחו מהלב, מתוך אתר התערוכה הבינלאומית לשימור מבנים, 2014
