שכונת קרמידאר
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| עיר אם | בוקרשט |
שכונת קרמידאר בבוקרשט (ברומנית Mahalaua Cărămidarilor), הידועה גם בשם Cărămidarii de Jos (קרמידאר תחתית) הייתה שכונה היסטורית עממית ("מאחאלה") בדרום-מזרחה של העיר בוקרשט, בירת רומניה. קיומה כיישוב תועד לראשונה בשנת 1668.[1] היא שכנה באדמות ביצתיות על הגדה הימנית של הנהר דמבוביצה,[2] לא רחוק מהגבעות פיסקולוי, מרצישורולוי ווקרשט. השכונה השתרעה מ"הגשר הישן" (פודול וק Podul vechi), כיום הגשר "טימפור נוי" (Timpuri Noi - "זמנים חדשים") ועד ליציאת הדמבוביצה מן העיר. במאה ה-18 המקום הפך לחלק מן העיר בוקרשט.
שמה - קרמידאר - ציין את מקצוע יוצרי הלבנים, ברומנית "קרמידה" (מילש שהושאלה מיוונית "קרמידי"). כאן יוצרו לבנים ששימשו לבניית בתים וארמונות רבים בבוקרשט למשך כמה מאות שנים. בשלהי המאה ה-19 התקיים בשכונה מפעל המים שסיפק מים לעיר. במאה ה-19 תושבי השכונה התחילו לעסוק בגידול ירקות ופרחים, סנדלרות ומלאכות אחרות.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 הייתה השכונה אחת מ"עשר היציאות" או ה"מחסומים" (המצוינים בתקנון האורגני של בוקרשט).
בשכונה זאת בילה חלק רב מילדותו הצייר ניקולאיה גריגורסקו. הוא עבר לגור בה עם אמו ואחיו בשנת 1843.
כיום, במקום שבו נמצאה בעבר שכונת קרמידאר, עומד רובע טינרטולוי (רובע "הנוער"), ציון היסטורי לשכונה שאיננה עוד נשארה כנסייה לכבוד גאורגה ה"קדוש" (ספנטול גאורגה) הנקראת "קרמידאר דה ז'וס" (קרמידאר תחתית).
בימי מלחמת העולם השנייה, בהפצצה האווירית האמריקאית הגדולה הראשונה על בוקרשט ב-4 באפריל 1944, נהרגו בשכונה כ-140–150 אזרחים, מתוכם 75 נקברו בבית הקברות המקומי.[3]
אתר השכונה לשעבר משתלב כעת בנוף המודרני של בוקרשט, שבו התפתחו קמפוס האוניברסיטה הפוליטכנית, הגן הבוטני, בניינים צבוריים ושיכוני מגורים.
בבוקרשט של פעם הייתה קיימת גם שכונה בשם "קרמידאר דה סוס" (קרמידאר עילית) גם על אדמות ביצתיות בקצה הצפון-מערבי של העיר,[1] במקום שבו נכנסה הדמבוביצה אל הכפר גרוזבשט.
קישורים חיצוניים
- Constantin C. Giurescu Istoria Bucureştilor, Bucureşti, Vremea, 2009
- אתר הפארוכיה קרמידאר דה ז'וס
- כנסיית קרמידאר דה ז'וס עם תמונות
הערות שוליים
