שלומית ווגמן-רטנר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ד"ר שלומית ווגמן-רטנר
לידה 1976 (גיל: 48 בערך)
השכלה תואר ראשון במשפטים ומנהל עסקים מהאוניברסיטה העברית תואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל (Yale)
תפקיד

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור מ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות

יו"ר קבוצת העבודה RTMG בארגון FATF

שלומית ווגמן היא ד"ר למשפטים מאוניברסיטת YALE, המכהנת כראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור וכן כמ"מ ראש הרשות להגנת הפרטיות. משנת 2019 משמשת גם כיו"ר קבוצת העבודה RTMG בארגון הבינלאומי ה-FATF.

ביוגרפיה

ילידת ערד. בוגרת תואר ראשון במשפטים ובמנהל עסקים בהצטיינות מהאוניברסיטה העברית בשנת 2001. התמחתה בבית המשפט העליון אצל הנשיא השופט אהרן ברק בשנים 2001–2002.

בעלת תואר שני (LL.M) ודוקטורט (JSD) מבית הספר למשפטים של אוניברסיטת Yale בארצות הברית, בשנים 2003 ו-2007. בוגרת תוכנית הדוקטורנטים של אוניברסיטת אוקספורד והאקדמיה למדעים בבייג'ינג לשנת 2005.

כיהנה כעמיתת מחקר במכון לחקר חברת המידע של אוניברסיטת Yale בשנים 2003–2007. עורכת-משותפת של ספר בנושא Cybercrime בהוצאת NYU (עם פרופ' בלקין ואחרים). הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות למשפט וטכנולוגיה במשרד המשפטים (כיום הרשות להגנת הפרטיות) בשנת 2005. שימשה כמרצה מן החוץ באוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן ובמרכז הבינתחומי בתחומי משפט, מדיניות ציבורית וטכנולוגיה בשנים 2009–2012.

עבדה כעורכת דין במשפט מסחרי במשרד עורכי הדין Wachtell Lipton Rosen Katz בניו יורק בשנים 2007–2009, ובמשרד עורכי הדין גרוס-חודק ושות' בשנים 2009–2011.

פעילות ציבורית

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

בשנים 2011–2015 כיהנה בתפקיד היועצת המשפטית של הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במשרד המשפטים.

בשנת 2016 נבחרה לתפקיד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. במהלך כהונתה הוכרה הרשות כאחת משתי הרשויות האפקטיביות ביותר בעולם.[1] בתקופה זו חוללה הרשות מספר רב של פרשיות הלבנת הון ומימון טרור, העמיקה את פעילותה מול גופי האכיפה והביטחון בתחום המודיעין הפיננסי, הכפילה את גודלה והתבססה כגורם משפיע ומרכזי בישראל ובעולם. הרשות ועובדיה זכו בשורת פרסים עולמיים יוקרתיים, לרבות קבלת ציון האפקטיביות הגבוה ביותר בעולם,[1] קבלת אות נציבות שירות המדינה להתייעלות, פרס החקירה הפיננסית הטובה בעולם מארגון ה-Egmont ועוד. ד"ר ווגמן נבחרה כמנהלת מצטיינת במשרד המשפטים בשנים 2018 ו-2019.

ד"ר ווגמן הובילה את המהלך הלאומי להצטרפות מדינת ישראל לארגון ה-FATF (Financial Action Task Force), שהוא כח משימה בין-מדינתי הקובע את הסטנדרט הבינלאומי המחייב את כל מדינות העולם ואשר החברות בו תורמות משמעותית לכלכלת המדינות החברות בו.[2] ישראל התקבלה לארגון כחברה ה-37, לאחר ביקורת מקצועית מקיפה שביצע הארגון.[3] לאור קפיצת המדרגה המשמעותית שביצעה, דורגה ישראל שלישית בעולם באפקטיביות פעילותה, לאחר ארצות הברית ואנגליה.[1] הערכת הסיכונים שביצעה ישראל הוגדרה על ידי הארגון כאחת המקיפות שבוצעו בעולם.[4]

ההיערכות הלאומית בישראל לביקורת הFATF הובלה על ידי הרשות לאיסור הלבנת הון, וכללה 7 משרדי ממשלה, 25 רשויות ממשל ועשרות גופים מהסקטור הפרטי, במהלכה שופרו ביצועי המדינה בתחום בכ-80% בתוך 3 שנים. המהלך הובל על ידי צוות הרשות לאיסור הלבנת הון ללא מקור סמכות מחייב כלפי שאר השותפים בו. לאחר סיום הביקורת וההצטרפות לארגון ביצע משרד המשפטים תהליך למידה והפקת לקחים כדי ללמוד מהצלחת התהליך לטובת שכפול מנגנוני הצלחה בשירות המדינה.

במהלך כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור קידמה הרשות מספר רפורמות משמעותיות בתחום לרבות עבירות מס כעבירות מקור, צמצום השימוש במזומן, הסדרת תחום האשראי החוץ בנקאי, החלת צווי איסור הלבנת הון על סקטורים נוספים, החלת המשטר על עורכי דין ורואי חשבון, גיבוש רפורמה בחוק איסור הלבנת הון ועוד.

ד"ר ווגמן היא הישראלית הראשונה המכהנת בתפקיד בכיר בהנהלת ארגון ה-FATF. בשנת 2019 נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית, ה-RTMG - Risk, Trends, and Methods Group,[5] ובשנת 2020 שימשה בוועדה המייעצת לנשיא ארגון ה-FATF.[6] היא מובילה את המשלחת הישראלית לארגונים בינלאומיים מקצועיים נוספים: ארגוני Moneyval במועצת אירופה וה-Egmont.

הרשות להגנת הפרטיות

במרץ 2019, מונתה ד"ר ווגמן לתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, זאת, נוסף על על תפקידה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור. המינוי בוצע על רקע המצב הפוליטי וחוסר היכולת המשפטית למנות מינויים בכירים המצריכים אישור ממשלה בתקופות הבחירות. יצוין כי ווגמן הייתה חברה בצוות ההקמה של הרשות בשנת 2005.

במהלך תקופת כהונתה של ד"ר ווגמן בתפקיד ממלאת מקום ראש הרשות, הובילה הרשות להגנת הפרטיות שורת מהלכים מרכזיים במשק, לרבות סוגיות ייחודיות סביב משבר הקורונה, אירועי דלף מידע בולטים, ועוד. בתקופה זו פרסמה הרשות עשרות עמדות מקצועיות וחוות דעת בהיקף גדול יותר מבכל תקופה קודמת בעברה.[7] הרשות הגבירה מתכונת פעילותה הפרואקטיבית וביצעה שורת מהלכים תקדימיים מאז הקמתה, לרבות חיובן הראשוני של חברות להוציא הודעה לנפגעים באירועי דלף מידע (דוגמת שירביט), הנחיית חברות בזמן אמת באירועי אבטחת מידע, קבלת מעמד רשמי בחקיקה לראשונה כגורם מייעץ לממשלה (במסגרת חוק איכוני השב"כ) ופרסום מספר רב של חוות דעת פומביות[8] בנושא,[9] קידום ביצוע רפורמה בחוק הגנת הפרטיות לתיקוני חקיקה מהותיים בחוק שחוקק בשנת 1981 ועוד. בנוסף, בתקופה זו הגבירה הרשות להגנת הפרטיות את פעולות האכיפה וההרתעה, לרבות ביצוע מאות פיקוחי רוחב מגזריים ופרסום ממצאיהם לציבור.

משפחה

נשואה ואם לשלושה. מתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 FATF, FATF 4th Round Rating
  2. ^ לוי, אביב (2018-12-19). "שלומית ווגמן על ההצטרפות ל-FATF: הכסף נעשה שווה יותר". Globes. נבדק ב-2021-03-07.
  3. ^ FATF, Israel's measures to fight money laundering and the financing of terrorism and proliferation, https://www.fatf-gafi.org/publications/mutualevaluations/documents/mer-israel-2018.html
  4. ^ FATF, סעיף 85 לדו"ח הביקורת, https://www.fatf-gafi.org/media/fatf/documents/reports/mer4/MER-Israel-2018.pdf
  5. ^ ד"ר שלומית ווגמן - רטנר נבחרה לעמוד בראש קבוצת העבודה האופרטיבית של ארגון ה-FATF, באתר הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, ‏03/12/2019
  6. ^ נאום נשיא ה FATF בכנס 20 שנה לחוק איסור הלבנת הון, בו ציין את הזמנת ראש הרשות להצטרף לוועדה.
  7. ^ ברקוביץ', אורי (2021-01-25). "גנץ: "אני יודע כמה רחוק אפשר ללכת בחדירה לפרטיותו של אדם"". Globes. נבדק ב-2021-03-07.
  8. ^ אתר השירותים והמידע הממשלתי, באתר GOV.IL
  9. ^ עמיר קורץ, מ"מ ראש הרשות להגנת פרטיות: "איכוני השב"כ פוגעים באופן לא מידתי בפרטיות", באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2020-10-15
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0