שלמה בן חסדאי
שלמה בן חיסדאי (לעיתים שלמה בר חסדאי, או: שלמה הראשון) שימש ראש הגולה במשך שלושה עשורים משנת 730 עד 761. הוא היה בנו של חסדאי הראשון.
כפי שהראה רבי יצחק אייזיק הלוי בדורות הראשונים, היה שלמה בן חסדאי בשונה משאר נשיאי הגולה, תלמיד חכם ופוסק הלכה בעצמו.
כתוצאה ממחסור בראשי ישיבה, הוא העמיד חכם מפומבדיתא כראש ישיבת סורא, בניגוד למסורת הנהוגה לפיה לכל ישיבה מתמנה ראש ישיבה משורותיה. לפי צבי גרץ, הממונה לראשות הישיבה היה מר בן שמואל; לדברי אייזיק הירש וייס, מדובר במר רב יהודה בן רב נחמן. במקרה אחר, חסם את מינויו של רב אחא משבחא לגאון פומבדיתא ומינה את רב נטרוי שהיה כפוף לרב אחא. בעקבות מקרה זה, עלה רב אחא משבחא לארץ ישראל.
העובדה ששלמה בן חסדאי היה חשוך ילדים (לאחר שבנו דניאל מת) אפשרה את עליית ההשפעה של אחיינו ענן בן דוד, מייסד הכת הקראית. בהתאם לזאת, בתביעתו הגנאלוגית של ענן בן דוד להיותו ראש הגולה, מושמט שלמה[דרושה הבהרה].
לקריאה נוספת
- יצחק אייזיק הלוי, דורות הראשונים, כרך שלישי, פרק יד: שלמה בר חסדאי (ראש הגולה), עמ' 213–214.
קישורים חיצוניים
.png){kind=small}
שלמה בן חסדאי41604797Q7558544