רבי יצחק אייזיק הלוי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף דורות הראשונים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק אייזיק הלוי
רבי יצחק אייזיק הלוי
רבי יצחק אייזיק הלוי
לידה י"א בתשרי ה'תר"ח
פטירה כ' באייר ה'תרע"ד (בגיל 66)

רבי יצחק אייזיק הלוי (רבינוביץ) (21 בספטמבר 1847, י"א בתשרי ה'תר"חכ' באייר תרע"ד, 15 במאי 1914) היה תלמיד חכם, עסקן והיסטוריון יהודי. לרבי יצחק אייזיק הלוי הייתה בקיאות מקיפה בתלמוד הבבלי והירושלמי, ובמדרשים רבים, והוא חיבר ספרים תורניים שונים. נודע בעיקר בזכות סדרת ספריו דורות הראשונים, שבה הציג אפולוגטיקה מקיפה להגנת הפרשנות המסורתית כנגד המחקר הביקורתי של היסטוריונים משכילים, בני אסכולת חכמת ישראל, ואנשי מדע נכריים, בעיקר מאסכולת ביקורת המקרא. היה פעיל ציבורי למען האורתודוקסיה במאבק נגד המשכילים והכוחות המודרניסטיים ביהדות מזרח אירופה והשתתף בהקמת אגודת ישראל.

תולדותיו

נולד בעיירה איווניץ באזור מינסק (כיום בבלארוס). אביו, רבי אליהו הלוי, היה נצר למשפחה של צדיקים ותלמידי חכמים. אחד מהם, רבי אייזיק איווניצר, היה זה שתרם את הכסף למען ייסוד הישיבה הגדולה בוולוז'ין, שהוקמה על ידי רבי חיים מוולוז'ין. אמו של ר' יצחק אייזיק, רחל, הייתה בתו של רבי מרדכי אליעזר מקובנא, מחבר הספר "קרני ראם".

בגיל שלש עשרה נשלח יצחק אייזיק ללמוד בישיבת וולוז'ין. שם למד תורה מפי רבי יוסף דב סולובייצ'יק. נישא בגיל שמונה עשרה לבת דודתו אלקה.

בגיל עשרים נתמנה לתפקיד גבאי בישיבת וולוז'ין. במשך השנים שלאחר מכן עסק בפעילות ציבורית. בין השאר, הוא התכתב עם הברון דוד גינצבורג בפטרבורג, בנושא הוועדה הממשלתית שהוקמה על ידי ממשלת רוסיה בעניין חיי היהודים. פרנסתו הייתה ממסחר והוא עסק בסיטונאות תה.

בשנת תרנ"ה-1895 עקר מרוסיה לפרסבורג (כיום ברטיסלאבה), שהייתה אז בהונגריה. שם החל לכתוב את ספרו "דורות הראשונים". שם כתב גם את ספרו "בתים לבדים" על כללי ספיקות. בשנת תרס"ב 1902 התיישב בעיר המבורג שבגרמניה. נפטר בליל שבת, כ' באייר ה'תרע"ד (15 במאי 1914).

זכרו מונצח ברחוב הנושא את שם ספרו "דורות ראשונים" במרכז ירושלים.

קשריו עם רבני דורו

רבי יצחק אייזיק עמד בקשר שוטף עם גדולי רבני תקופתו. הוא התכתב עם רבים מהם, ומהתארים שכתבו עליו ניתן ללמוד על ההערכה שרחשו לו. בין השאר הוא עמד בקשר עם רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק, רבי אליעזר גורדון מטלז, האדמו"ר מגור רבי אברהם מרדכי אלתר, הרב קוק (שמכתביו אל הרב הלוי הודפסו בספרו אגרות ראי"ה) ורבי חיים עוזר גרוז'ינסקי.

השתתפותו בהקמת אגודת ישראל

רבי יצחק אייזיק היה אחד ממקימיה של תנועת אגודת ישראל באירופה. הוא סבר שעל הקהילות החרדיות שבארצות אירופה להתאגד במסגרת כללית עולמית, לשם שמירה משותפת על האינטרסים הדתיים שלהן. בשנת תרס"ו (1906) הוא החל להציע את רעיון ההתאגדות בפני רבנים ואישים שונים ברחבי אירופה. בין הרבנים הללו היו רבי חיים מבריסק, רבי אליעזר רבינוביץ ממינסק ורבי יעקב רוזנהיים. בדחיפתו ובעידודו קרם רעיון זה עור וגידים, ובמהלך השנים שלאחר מכן הוקמה תנועה עולמית זו.

מאבקו בהשכלה

רבי יצחק אייזיק עסק רבות בנושאי השקפה ואמונה. בנושאים אלו הוא נאבק עם המשכילים, אשר ניסו לגרום לסגירת החדרים - תלמודי התורה החרדיים במזרח אירופה. הוא פרסם שלושה מאמרים חריפים בעיתון הלבנון שהופיע בפריז ונפוץ גם ברוסיה. כן פרסם גם מאמרים בהמליץ. הוא סיכל את מאמציהם של המשכילים להוציא לאור שולחן ערוך מחודש "מוגה ומתוקן".

חלק חשוב ממאבקו בהשכלה הייתה הוצאת הספרים "דורות הראשונים". ספריו אלו היוו תשובה תורנית מדעית לכמה מספריהם של המשכילים, מאסכולת חכמת ישראל. בין השאר הוא התפלמס עם מחקריהם של ההיסטוריונים הבאים: הרב הפוזיטיבי-היסטורי זכריה פרנקל וספריו "דרכי המשנה" ו"מבוא הירושלמי", נחמן קרוכמל (רנ"ק) וספרו "מורה נבוכי הזמן", היינריך (צבי) גרץ וספרו "דברי ימי ישראל" ואייזיק הירש וייס וספרו "דור דור ודורשיו". אף עם החוקר שלמה יהודה רפפורט (שי"ר) הרבה רבי יצחק אייזיק להתעמת. רבי יצחק אייזיק הצביע על טעויות, לדעתו, בשיטת החקירה של המשכילים, ועל עובדת הסתמכותם על ספרי קודמיהם, כגון "סדר הדורות", ללא בדיקה וחקירה יסודיים. רבי יצחק אייזיק אף האשים חלק מהחוקרים הללו בהטיה ובמגמתיות, מתוך רצון להשחיר את פניהם של חכמי ישראל התנאים והאמוראים[1]. הוא עצמו לא הסתיר את מגמתו ההפוכה, להאיר את דמותם באור חיובי, דבר שגרר ביקורת מקצועית כלפיו, מפי אנשי אקדמיה ומחקר. גם שיטת מחקרו הייחודית עוררה לפעמים הסתייגויות, בעיקר במקומות שלא ביסס את הנחותיו באופן מוחלט. לצד זאת, זכה להערכת חוקרים שונים[2].

דורות הראשונים

שער הספר דורות הראשונים

את ספרי "דורות הראשונים" הוא הוציא שלא לפי הסדר הכרונולוגי, אלא לפי מה שראה כנחוץ יותר. ראשונה יצא לאור החלק השלישי של ספרו על תקופת הסבוראים והגאונים - פרסבורג תרנ"ז (1897). לאחר כמה שנים הוציא את החלק השני, על סוף תקופת התנאים וחיבור המשנה, ועל תקופת האמוראים והתלמוד - פרנקפורט תרס"א (1901). לאחר מכן הוציא שני כרכים מהחלק הראשון: הכרך השלישי – מסוף ימי החשמונאים ועד תקופת הנציבות, והכרך החמישי – מאחר החורבן עד חתימת המשנה (פרנקפורט, תרע"ח (1918)). הכרכים הראשון והשני מחלק זה היו אמורים לעסוק בתקופת התנ"ך[3]. לאחר פטירתו הודפסו שני כרכים נוספים: כרך שישי, העוסק בתקופת המקרא אך כהקדמה לסוף ימי הבית השני (ירושלים: מוסד הרב קוק, תרצ"ט (1939)), והכרך הרביעי מהחלק הראשון העוסק בתקופה האחרונה של הבית השני בעריכתו של משה אוירבך (בני ברק: נצח, תשכ"ד (1964)).

רבי יצחק אייזיק פרסם גם מאמרים במחקר היסטורי, שהתפרסמו בכתב העת ישורון שיצא לאור בפרנקפורט, ובכתב העת בן עמי של יהודה לייב קנטור.

בחיבוריו עוסק רבי יצחק אייזיק בשאלות היסטוריות כבדות משקל: האם יש יסוד לתאוריה הדויטרונומיסטית, המאחרת כתיבת חלקים מן התורה לראשית ימי הבית השני? מתי נתקנו תקנות חז"ל? האם דרשות חז"ל באו כדי להסביר מנהג קיים או אף כדי לחדש מצוות? מתי הוחל בחיבור המשנה ועל ידי מי? מי היו הצדוקים והבייתוסים? האם ניתן לסמוך על יוספוס פלאוויוס? האם קדם מרד יהודי לחורבן הבית? מהי חתימת המשנה? כיצד נערך התלמוד? מי היו רבנן סבוראי? ועוד.

שאר ספריו

מלבד ספריו אלו עסק רבי יצחק אייזיק גם בכתיבה הלכתית, והוא חיבר ספר בשם "בתים לבדים" על ענייני ספיקות, שנדפס שנים רבות לאחר פטירתו[4].

ספר נוסף שכתב הוא חידושים על מסכת חולין. ספר זה לא נדפס מחוסר אמצעים.


תקופת חייו של רבי יצחק אייזיק הלוי על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

לקריאה נוספת

  • ספר הזיכרון לרבי יצחק אייזיק הלוי, הוצאת נצח, בני ברק, תשכ"ד (1964)
  • Reichel, O. Asher (1969), Isaac Halevy (1847–1914): Spokesman and Historian of Jewish Tradition, New York: Yeshiva University Press.

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט דורות הראשונים, באתר ויקיטקסט
  • ספריו

    הערות שוליים

    1. ^ הרב ד"ר יחיאל יעקב וויינברג, לחקר המשנה, בתוך ד״ר שמעון ברנשטיין וד״ר גרשון א. חורגין, ספר יובל לכבוד הרב שמואל קלמן מירסקי, ניו יורק תשי"ח, עמוד 233
    2. ^ ראה במאמרו הנ"ל של הרב ד"ר וייברג, בעמ' 235, את דברי ההערכה שלצד דברי הביקורת, וראה בספר דורות הראשונים תקופת המקרא, 'דברים אחדים' מאת ד"ר בנימין מנשה לוין.
    3. ^ דורות הראשונים: תקופת המקרא, עמ' 2.
    4. ^ בני ברק התשס"א, בהוצאת ספרי אור החיים.
    Logo hamichlol 3.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0