שלמה וייספיש
שלמה זלמן וייספיש (1908–1965) היה מלחין וזמר ישראלי.
וייספיש נולד בירושלים, דור רביעי בארץ. אביו, יוסף זאב וייספיש, היה חזן בעיר העתיקה בירושלים. למד עד גיל 13 במאה שערים, ומשהתייתם מאביו עבר ללמוד בבית הספר "מקווה ישראל"[1], ומאוחר יותר שימש שם כחזן[2].
נסע לגרמניה ללמוד קומפוזיציה וסיים את לימודיו בקונסרבטוריון, אך נאלץ לשוב לארץ בעקבות עליית הנאציזם[1][3]. למד אצל החזן שלמה זלמן ריבלין ואצל המלחין והמוזיקאי שלמה רוזובסקי.
שימש כחזן בבית הכנסת "אמת ואמונה" ו"אוהל שם" בירושלים[4]. הלחין למעלה מ-100 שירים. סיפר וייספיש: "השיר הראשון אותו הלחנתי היה עדרים של אסף הלוי. זוכרני תחילה שרתיו לפני אמא ז"ל, והיא ייסרה אותי בדברה על ליבי: 'זה באמת יפה, אך למה לך להיות משוגע? האם לא מוטב שתהיה חזן?'"[5].
בשנת 1935 נסע למצרים כדי להופיע בתוכנית ברדיו קהיר[6], ונעצר לאחר ששר בשידור את "התקווה"[7].
נפטר ב-17 ביולי 1965 לאחר מחלה קשה. נטמן בבית העלמין בקריית שאול[8].
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 דוד תדהר, שלמה (זלמן) וייספיש, באתר אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו
- ^ הזמר שלמה וייספיש - למנוחות, באתר הבקר, 19 יולי 1965
- ^ לזכר נעדרים - שלמה וייספיש, באתר על המשמר, 20 יולי 1966
- ^ תפילה באוהל שם, באתר דבר, 6 ספטמבר 1935
- ^ ד"ר ציפי פלישר, התפתחותו ההסטורית של שיר העם העברי, 1964, עמ' 315
- ^ זמר ירושלמי ברדיו קהיר, באתר הירדן, 11 ינואר 1935
- ^ שלמה וייספיש, באתר זמרשת
- ^ מודעות אבל - שלמה וייספיש
