שם גנרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שם גֵּנֵרִי הוא שם הסוג או הזן הכללי של מוצר, שאינו סימן מסחר המזוהה בלעדית עם יצרן האוחז בזכויות עליו. שם גנרי הוא נחלת הציבור וכלל היצרנים הפועלים בקרבו, ומשמש כתיאור מקובל לסוג מוצר שמותגים שלו עשויים להיות מיוצרים בידי יצרנים שונים שיכנוהו בשמות מותג שונים. לדוגמה, "צ'יפס" הוא שמו הגנרי של חטיף מאכל, שמותג מוכר שלו בישראל מיוצר ומשווק תחת שם המותג "תפוצ'יפס".

שם גנרי מול סימן מסחר

ישנם מקרים שבהם שם מותג שנטבע בידי יצרן ספציפי ומהווה סימן מסחר הופך בפי הציבור לשם גנרי, שבו מכונים גם מותגים מקבילים המיוצרים בידי חברות אחרות. מצב זה מכונה באנגלית "genericized trademark" – סימן מסחר שעבר גנריזציה. דוגמאות בולטות לכך הן "ג'יפ" – מותג רכבי שטח שהיה שייך במקור לחברת ויליס, שהפך בפי רבים לשם גנרי המקביל לרכב שטח וכן לרכב כביש-שטח; וספה - מותג רכב דו-גלגלי איטלקי שבפי רבים הפך למילה נרדפת למונח הגנרי קטנוע; הובר שהפך בממלכה המאוחדת ובאירלנד לשם גנרי לשואב אבק; וכן "פלאפון" – סימן מסחר רשום של חברת פלאפון תקשורת, שבזכות ראשוניותה בשוק הישראלי הפך בפי דוברי עברית רבים לשם גנרי לטלפון סלולרי. תהליך כזה מתרחש כאשר המותג שעמו מקושר השם נהנה מראשוניות בשוק, הופך לדומיננטי בו, או זוכה לשיווק מוצלח. אף שהפיכתו של שם מותג לשם גנרי משמשת עדות להצלחה שיווקית של החברה המייצרת אותו, היא אינה בהכרח תהליך רצוי לחברה משום שבכך החברה מאבדת את הבלעדיות של זיהוי המותג עם המוצר שהיא מייצרת, ומתאפשר למתחריה לעשות שימוש במוניטין שרכש מותגה. על כן, שם מותג שהפך בפי הציבור ל"שם גנרי" לא בהכרח יוכר משפטית ככזה, ובמקרים רבים מדובר פשוט בשיבוש לשוני שגור.

פעמים מגיעות סוגיות מסוג זה לפתחו של בית המשפט, הנדרש להכריע אם שם מוצר מסוים יכול להיחשב כשם גנרי שזכויות השימוש בו פתוחות בפני כלל העוסקים בשוק, או שהוא זכאי ליהנות ממעמד של סימן מסחר שזכויות השימוש בו בלעדיות לבעליו הראשונים, כך ששימוש של אחר בו ייחשב כעוולה של גניבת עין. מאבק משפטי עז ניטש בסוף שנות ה-90 וראשית שנות ה-2000 בין מחלבות תנובה למחלבות יטבתה על זכות השימוש בשם המותג "אשל", שנטבע לראשונה בשנות החמישים בידי תנובה, ובהמשך נעשה בו שימוש בידי יטבתה. בית המשפט קבע כי "אשל" אינו שם גנרי, אישר לתנובה להשתמש בו כסימן רשום הזכאי להגנה משפטית, ומנע מחברת יטבתה את רישום המותג "אשל יטבתה" כסימן מסחר.[1]

דוגמאות נוספות לשמות מותג שהשתרשו בעברית ובשפות נוספות כשמות גנריים לכאורה, הן "טיפקס" - שם של חברה גרמנית לייצור נוזל תיקון למכונות כתיבה, שהפך לשם גנרי למוצר זה; "פטיפון" - שם מותג לגרמופונים, שיוצר בצרפת על ידי החברה של האחים אמיל ושארל פַּטֶה Pathé, ודחק הצדה את השימוש במילה "גרמופון" (שהיא בעצמה שם גנרי גם כן, משום שהיא במקור הייתה סימן מסחר של חברת גרמופון הבריטית); "סלוטייפ" - מותג שהפך לשם גנרי; "פריג'ידר" - שמה של חברה אמריקאית לייצור מכשירי חשמל ביתיים, שהפך בשפה הרומנית לשם גנרי למקרר ומשם הוא התגלגל לשפה העברית; "תרמוס" - מכל המיועד לשמור על טמפרטורת הנוזל, יוצר בשנת 1904 על ידי חברת תרמוס הגרמנית; "ג'קוזי" - בריכה קטנה, המחוממת לטמפרטורה חמה, קרוי על שם חברת "ג'קוזי" האמריקאית המייצרת מתקנים כאלו. "אינוורטר", שם מסחרי של חברת פנסוניק[2] שהפך לשם גנרי למזגן בתפוקה משתנה, ולכל מכשיר חשמלי המכיל מנוע בעל מהירות משתנה העובד בזרם ישר במקום בזרם חילופין. כך גם לגבי המותגים הישראליים המוכרים סוכרזית, במבה, ארטיק, קרמבו וטרופית.

שם גנרי מול מונח שיווקי

במקרים מסוימים, מונח שיווקי שנטבע על ידי יצרן מסוים במטרה לשווק מוצר חדש, נהפך בפי הציבור לשמו הנרדף של המוצר, שבו מכונים כך מוצרים מקבילים המיוצרים על ידי חברות אחרות. למשל: השם "קסנון" הפך לשם נרדף לנורת מתכת הליד בתחום הרכב וכן לפנסי רכב קדמיים העושים שימוש בנורה זו, עקב שימוש יצרני הנורות בשם זה או בשמות המזכירים שם זה, כדי לשיווק נורות אלו בתעשיית הרכב (למשל Xenarc של חברת אוסרם). כנ"ל לגבי השם "HID" לתיאור נורות אלו, למרות ש-HID (ראשי תיבות של High Intensity Discharge) מתאר כל נורת פריקה בעוצמה גבוהה (כספית, נתרן, מתכת הליד, ונורות פריקה מיוחדות למקרני וידאו וקולנוע, ולא רק נורות מתכת הליד לפנסי רכב). באופן דומה, השמות "טלוויזית LED" או בקצרה "LED", הפכו לשמות נרדפים למכשיר טלוויזיה ולצג מחשב העושים שימוש במצג גביש נוזלי (LCD) המואר על ידי דיודות פולטות אור (LED) במקום על ידי תאורה פלואורסצנטית, עקב שימושה של חברת סמסונג במונח "LED TV" כדרך לפרסם את הטלוויזיות שלה, שהיו הראשונות עם תאורת LED שיוצרו בתפוצה נרחבת. דבר שהוביל יצרני טלוויזיות וצגי מחשב אחרים לעשות שימוש בשם זה לתיאור הטלוויזיות וצגי המחשב המקבילים שלהם.[3] בשנים האחרונות החלו להופיע וריאציות נוספות של השם LED לתיאור מצגים אלו (QLED ו-ULED).[4][5] המונח "נורה חסכונית" (Energy saving lamp), הפך לשם גנרי לנורה פלואורסצנטית קומפקטית בקרב הציבור הרחב (בקרב הסקטור המסחרי בישראל, נפוץ שם גנרי אחר לנורות אלו: "EL" [נגזר מ-Dulux EL, שהוא סימן מסחר של חברת אוסרם לנורות מסוג זה]).

בתעשיית התרופות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – תרופה גנרית

בתעשיית התרופות קיימת הקפדה יתרה על ההבחנה בין שם גנרי של תרופה לשמה המסחרי. שם גנרי בתרופה הוא על פי רוב שמו הבינלאומי של החומר הפעיל בה, והיצרן חייב לציין במפורש שם זה בלוויית כמותו (בדרך כלל ביחידות מיליגרם), וכן שמות גנריים של חומרים נוספים שמהווים לעיתים מרכיב בתרופה, בצד השם המסחרי שתחתיו בחר לשווק את התרופה. ישנן תרופות גנריות רבות המשווקות תחת שמות מסחריים שונים בידי חברות פרמצבטיות שונות, כאשר נוסחת הייצור וההרכב הכימי של החומר הפעיל זהים לחלוטין. כך, למשל, משכך הכאבים הפופולרי ששמו הגנרי "פרצטמול" משווק בידי חברות שונות תחת השמות המסחריים "אקמול", "דקסמול", "פנדול", "פאראמול" ועוד. שמות גנריים בינלאומיים של חומרי תרופות נקבעים רשמית בידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), ונקראים INN‏ (International Nonproprietary Name).

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "סימן המסחר 'אשל' אינו שם גנרי ויירשם על שם 'תנובה' בלבד", "פסק דין" - אתר המשפט הישראלי, 02 במאי 2007
  2. ^ INVERTER Trademark of Panasonic Corporation - Registration Number 4376889 - Serial Number 85270668 :: Justia Trademarks, trademarks.justia.com (באנגלית)
  3. ^ Katzmaier, David (2 בספטמבר 2009). "Samsung LED TV ads called 'misleading' by U.K. authority". CNET (באנגלית). נבדק ב-2017-10-05. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Hisense השיקה מסכי 4K בטכנולוגיית ULED". Hisense השיקה מסכי 4K בטכנולוגיית ULED. נבדק ב-2018-02-20.
  5. ^ "סמסונג QLED נגד LG OLED: מה ההבדל? | כתבה - DVD CENTER". www.dvdcenter.co.il. נבדק ב-2018-02-20.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0