רבי שמואל שמעלקא ז"ק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שמואל שמעלקא ז"ק
לידה המחצית השניה של המאה ה-6
פטירה 24 במרץ 1687
י' בניסן ה'תמ"ז
מקום פעילות אוסטראה, ווהלין
תחומי עיסוק רב, אב בית דין וראש ישיבה
תפקידים נוספים מייסד "הקלויז של הרבי ר' שמעלקא"
אב רבי מאיר ז"ק

רבי שמואל שמעלקא ז"ק (נפטר בי' בניסן ה'תמ"ז, 24 במרץ 1687), היה רב, אב בית דין וראש ישיבה באוסטראה לאחר פרעות ת"ח ות"ט.

ביוגרפיה

נולד במחצית השניה של המאה ה-6, לרבי מאיר ז"ק[1] רבה של לבוב (תוך העיר), מגדולי רבני דורו, מראשי ועד ארבע ארצות. שם משפחתו ז"ק מרכיבה את המילים "זרע קודש", אות להיותו צאצא למשפחת הרא"ש, שמשפחתו שמרו נפשם על קידוש ה' בגזירות תתנ"ו[2].

היה חתנו של רבי חיים אשכנזי איש צבי רבה של קרמניץ[3]. עסק בתורה וכן במסחר, ותורה ועשירות התאחדו על שולחנו.

נוסח המצבה

פה איש נטמן,
ריחו כריח אפרסמון,
הוא הגאון הגדול בוצינא קדישא,
החזיר התורה על אכסניא,
והאיר עיני כל ישראל בפלפולו,
ובנה בכספו הקלויז להחיות עם רב,
תלמיד עם צורב,
אב"ד מוהר"ר שמואל שמעלקא זצ"ל,
עשרה בניסן, ת'נער מ'עפר ז'רועך

תולדות טהרת יום טוב[4]

אחרי פרעות ת"ח ות"ט מונה רבי שמואל שמעלקא לרבה של אוסטראה, כנכד סבו רבי אברהם, אבי אביו, שכיהן כרב העיר, ובמקום רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) שעזב את העיר בשל המאורעות. הוא עסק בשיקום העיר מהריסותיה בשנות הפרעות. כמו כן בנה מחדש את הקלויז בעיר מכספו, וקבע בה את ישיבתו והיא כונתה על שמו "הקלויז של הרבי ר' שמעלקא", ובצוואתו ציווה שרק צאצאיו ישמשו כרבני הקלויז[5].

היה מראשי מחוז ווהלין בועד ארבע ארצות, יחד עם רבי צבי הירש מלוצק, רבי וולף מלודמיר ורבי יצחק מקרמניץ[6]. היה בין גדולי דורו, והתכתב בין השאר עם מחותנו המגיני שלמה[7].

נפטר באוסטראה בי' בניסן תמ"ז[8], ונקבר בבית הקברות הישן בעיר.

מצאצאיו

  • בנו הבכור, רבי יצחק אייזיק, רבה של פרמיסלא, חתנו של המגיני שלמה.
  • בנו רבי מאיר (נפטר בג' בתמוז ת"ע), ממנהיגי אוסטראה.
  • בנו רבי נפתלי הערץ (נפטר בכ"ג באייר תנ"ט) אף הוא ממנהיגי אוסטראה.
  • בתו לאה, אשת רבי משה מאיר הכהן רפפורט, מנהיג קהלת לבוב ומפרנסי ועד ארבע ארצות.
  • בתו אסתר שיינדל, אשת רבי נפתלי כ"ץ (הסמיכת חכמים) מילא מקומו כרבה של אוסטראה.
  • בתו אשת רבי יוסף גינזבורג[9], מחבר הספר לקט יוסף (נפטר בל' בחשוון תע"ו).

הערות שוליים

  1. ^ בן רבי אברהם, רבה של אוסטראה, מגדולי תלמידי המהרש"ל.
  2. ^ הרב יוסף ליברמן, שלשלת היוחסין, ירושלים תש"ס, עמ' סא
  3. ^ בן רבי שמואל בן רבי צבי העלמן אחי רבי בצלאל ליוואי (אבי המהר"ל מפראג). אחיו היה רבי אליעזר אשכנזי בעל דמשק אליעזר
  4. ^ חנניה יום טוב ליפא דייטש, תולדות טהרת יום טוב, חמ"ד תשע"ד, גזע ה' ענף טו, עמ' 58
  5. ^ יהודה לייב לוין, מגילת פולין – אוסטראה, עמ' 13
  6. ^ יעקב לייב שפירא, משפחות עתיקות בישראל, תל אביב תשמ"ב, פרק שמיני, עמ' 260
  7. ^ ראו שו"ת פני יהושע, חלק א', אורח חיים, סימן ד', ו'
  8. ^ לפי מאיר וונדר, אלף מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 507, בערכו (734), נפטר בשנת ת"מ. לא ברור אם כן מדוע ציינו את המילה "ז'רועך" על המצבה.
  9. ^ בן רבי מרדכי, רב בגרודנא ובפינסק, נפטר בח' באב תמ"ט