שמחה ראובן עדלמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שמחה ראובן אדלמן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמחה ראובן עדלמן

הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנהכ"ג בטבת[1] תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי,[2] היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.

ביוגרפיה

נולד בווילנה לרב חיים יהודה ליב עדלמן ולשרה גוטא בת הפרנס הווילנאי רבי שלמה זלמן אייגש. אביו אימץ את שם משפחת חותנו (כנהוג לעיתים ביהדות ליטא אז) וכך נהגו כל ילדיו ונכדיו, אך בנו שמחה ראובן דבק בשם עדלמן[3]. אחיו הם הרבנים משה אליעזר אייגש והעשיל אייגש.

למד אצל רבי יצחק מוולוז'ין בישיבת וולוז'ין ונחשב בה לבקי בתלמוד, נישא לפני שנהיה בן 18, במסיבת החתונה מנה את רשימת כל הסוגיות המרכזיות שפזורות על פני התלמוד הבבלי והירושלמי, במקום לשאת דרשה רגילה. אשתו הייתה בת ראסייני שבזאמוט, ובתקופה שלאחר נישואיו גר שם. אשתו השנייה הייתה מטלז ולכן חי בעיר זו בתקופה מסוימת, ואחריה בבריסק ובקובנה.

עדלמן היה מומחה לאגדות חז"ל ולשונם, וספריו "המסלות" ו"התירוש" עוסקים בתחום זה. הפובליציסט וההיסטוריוגרף החרדי יעקב ליפשיץ מספר בספרו "זכרון יעקב"[4] כי עדלמן הראה לו את מקורם של רוב השירים היידים שהיו מקובלים בקרב הילדות היהודיות בתקופתם, באגדות חז"ל. את ספריו כתב במקביל לעבודותיו כאיש פיננסים בשירותם של סוחרים אמידים, והוא התפרנס בדוחק.

הוא היה בעל השכלה רחבה, וניהל מאבק מול מי שראה כ"פורקי אמונה"; בתחום זה מוכר חיבורו "דורשי רשומות" (ורשה תרנ"ג) שתוכנו ביקורת חריפה על הספר "דור דור ודורשיו" של אייזיק הירש וייס.

פטירתו

נפטר ביום כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ונקבר בוורשה. על מצבתו נכתב:

פ"נ

הרב ר' שמחה ראובן עדעלמאנן
בהרב ר' חיים יהודה ליב זצ"ל
הנודע לכל בשם
שר בן חיל העדלמי ז"ל
נפטר ביום כ"ג טבת תרנ"ג לפ"ק


שים איש נלבב עין ותבן
רבת האיכות מצבת זאת האבן
הרבות בתארים אך למותר המה
עוז השם לבד יתן גודל לשוכני פה דומה
דרך "שושנים" הראה, "מסלות" שם בלב ישרים
לן בעומק אגדות חז"ל ויוצא "תירוש" ופנינים יקרים
מה גדל אבדן פה הנותן אמרי שפר
ידע כל איש ישראל היודע ספר!

תנצב"ה

משפחתו

לרב שמחה ראובן עדלמן, היו שני ילדים:

ספריו

לקריאה נוספת

  • חכם ושר: כולל תלדת הש"ר העדלמי: פרשת ספריו, שיריו ומאמריו... נערכו ונסדרו על ידי בנו... מרדכי יצחק עדעלמאנן. ורשה: דפוס האלטער ואייזענשטאדט, תרנ"ו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מעשים בכל יום | בארצנו | ווארשא, המליץ, טורים 3–5, 6 במרץ 1893 (הספד).
  2. ^ ראו: שמואל נח גוטליב, ‏ווילנא: הרב ר' חנוך העניך אייגעש, בספרו אהלי שם, פינסק, תרע"ב, עמ' 60, באתר HebrewBooks, הכותב כי "שמו הספרותי של הרה"ג החכם הנעלה הזה ש"ר בן חי"ל העדלמי, נודע ומפורסם בכל תפוצות ישראל לאחד מחכמי ישראל החרדים לדבר ה'". שמו הספרותי שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, או: שב"ח העדלמי, הוא ראשי התיבות של שמו ושם אביו, ועושה שימוש בכינוי התנ"כי לבני העיר הקדומה עדולם – שם בעל דמיון פונטי לשם המשפחה היידי עדלמן.
  3. ^ מהדירי הספר "מרחשת" של בנו, ר' חנוך אייגש, בני ברק תשמ"ט (עמ' 6) משערים כי היה זה כדי להשתמט משירות בצבא הרוסי.
  4. ^ ח"ב, עמ' 146 בהערה
  5. ^ "תלמודישע שפריכווארטער", לומזה תרע"ב, באתר HebrewBooks
  6. ^ "פתגמי התלמוד", לאמזא תרע"ב, באתר HebrewBooks
  7. ^ "משלי התלמוד", ביאליסטאק תר"צ, באתר HebrewBooks
  8. ^ "מלון השתים", ביאליסטאק תרע"א, באתר HebrewBooks
  9. ^ "העשר והעני", ביאליסטאק תרע"ג, באתר HebrewBooks
  10. ^ "מערת עדלם", ביאליסטאק תרע"ג, באתר HebrewBooks