שנג'ואו 1
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| נתוני משימה | |||
|---|---|---|---|
| חללית | שנג'ואו | ||
| כן שיגור | מרכז שיגורי הלוויינים ג'יוקואן | ||
| שיגור | 19 בנובמבר 1999, 22:30 UTC | ||
| נחיתה | 20 בנובמבר 1999, 19:41 UTC | ||
| משך המשימה | 21 שעות ו-11 דקות | ||
| נתוני חללית | |||
| מסת החללית | 7,600 ק"ג | ||
| משגר | לונג מארץ' 2F | ||
| נתוני מסלול | |||
| מספר הקפות | 14 | ||
| אפוגיאה | 315 ק"מ | ||
| פריגיאה | 195 ק"מ | ||
| זמן הקפה | 89.6 דקות | ||
| נטיית מסלול | 42.6° | ||
| צוות | |||
| אנשי צוות | לא מאויש | ||
| משימות קשורות | |||
| |||
שנג'ואו 1 (בסינית: 神舟一号) היא החללית הסינית הבלתי מאוישת[1] הראשונה במסגרת תוכנית שנג'ואו של תוכנית החלל הסינית, אשר שוגרה ב-19 בנובמבר 1999. היא הקיפה את כדור הארץ 14 פעמים ושבה ונחתה בשלום במונגוליה הפנימית.
שנג'ואו 1 הייתה שונה מהחלליות שבאו בעקבותיה: במקום להשתמש בתאים סולריים מתקפלים, הותקנו בה תאים סולריים קבועים. כמו כן, לא חלו שינויים במסלול במהלך טיסתה. לדברי צ'י פאז'ן, אחד המעצבים הראשיים של החללית, רק 8 מתוך 13 תת-מערכות היו מבצעיות. שנג'ואו 1 תוכננה בעיקר כדי לבדוק את המשגר מסוג צ'אנג ז'נג (Long March 2F). המרכיבים שנבדקו במהלך המשימה היו הפרדת מיכלולים, שליטה, יציבות, עילוי, כניסה מחדש לאטמוספירה, מגן החום ומערכת הנחיתה. החללית נשאה מטען של 100 קילוגרם זרעים, כדי לבחון את השפעות החלל עליהם.
הערות שוליים
- ^ החללית לא כללה מערכות לקיום חיים ולנטישה במצב חירום.
| תוכנית שנג'ואו | ||
|---|---|---|
| משימות לא מאוישות | שנג'ואו 1 • שנג'ואו 2 • שנג'ואו 3 • שנג'ואו 4 • שנג'ואו 8 | 
|
| משימות מאוישות | שנג'ואו 5 • שנג'ואו 6 • שנג'ואו 7 • שנג'ואו 9 • שנג'ואו 10 • שנג'ואו 11 • שנג'ואו 12 • שנג'ואו 13 • שנג'ואו 14 • שנג'ואו 15 • שנג'ואו 16 | |
