שנדור קישפלודי
| סוגה | שירה |
|---|---|
| זרם ספרותי | שירה רומנטית |
| יצירות בולטות |
"אהבותיו של הימפי" "השבי הצרפתי שלי" "אגדות מקדמוניות ההונגרים" |
שַנְדוֹר קִישְׁפַלוּדִי (בהונגרית: Kisfaludy Sándor; 27 בספטמבר 1772 – 28 באוקטובר 1884) היה משורר לירי הונגרי, יצירתו הידועה ביותר היא "אהבותיו של הימפי" (Himfy szerelmei). קישפלודי כתב גם מחזות, שלא זכו להצלחה. הוא נחשב למשורר הרומנטי (אנ') הראשון מהונגריה. הוא היה אחיו של קארוי קישפלודי. יצירותיו הולחנו על ידי זולטאן קודאי.[1]
ביוגרפיה
קישפלודי נולד למשפחת אצולה הונגרית בעיירה שימג, במחוז זלה. אביו היה מיהאי קישפלודי (1743–1825), בעל אדמות ושופט ראשי (főszolgabíró), ואימו הייתה הגברת האצילה אנה שנדורפי (1755–1788).[2] אחיו הצעיר היה המשורר והמחזאי קארוי קישפלודי. הוא התחיל לראשונה לבנות קריירה כקצין צבאי. הוא שירת בווינה כקצין בצבא האוסטרי (אנ'), ולאחר מכן השתתף במלחמה נגד נפוליאון בונפרטה, והשתתף בהגנה על מילאנו. ביוני 1796, במהלך המצור על טירת ספורצה (אנ') במילאנו, הוא נלקח בשבי והועבר לצרפת, שם הועבר לדראגיניאן (אנ'). על הימים שבילה כאן ועל היכרותו עם ז'ולי-קרולין ד'אסקלפון (Julie-Caroline d'Esclapon) כתב ביומנו: "השבי הצרפתי שלי" (Francia fogságom). הודות לנערה המשכילה הוא החל לכתוב שירה בהשפעת פרנצ'סקו פטרארקה והליריקה הצרפתית. הוא שוחרר בחילופי שבויים ולאחר מכן חזר לשירות, אך לאחר שסיים את שירותו הצבאי בווירטמברג, הוא שוחרר מהצבא.[3]
חייו הנלהבים אינם ניתנים להפרדה מיצירתו הספרותית. עם שובו הביתה, הוא פרץ לספרות ההונגרית ולתודעה הציבורית עם אסופת שיריו בשם "אהבותיו של הימפי", אותם כתב תחת שם בדוי. בגיל 32–35 הוא כבר היה המשורר המהולל של ממלכת הונגריה. הוא היה מייסד זרם הרומנטיקה בספרות ההונגרית, והוא עשה רושם מתמשך. לדברי אישטוון טולדי (István Toldy), עם מחזור השירים "אהבותיו של הימפי", הנחשב ליצירת המופת שלו, הוא "הכניס תפנית משמעותית בטעם הספרותי ההונגרי" ו"השיג זכויות לשירה מסגנון זה, שעד אז הייתה נתונה לחסדי הצנזורה של הכנסייה ופורומים חילוניים".
אשתו הראשונה הייתה רוזה סגדי דה מזסגד (Róza Szegedy de Mezőszeged, 6 באפריל 1774 – 18 במאי 1832), שלדעתו הייתה המוזה של ההשראה החשובה ביותר שלו. הם נישאו ב-1800 והם היו נשואים, ללא ילדים, במשך 32 שנים עד מותה.
בין יצירותיו הנוספות: Regék a magyar előidőből ("אגדות מקדמוניות ההונגרים"), 1807, אסופת שירים על העבר המפואר של האצולה ההונגרית. הוא כתב גם מחזות, בעיקר טרגדיות.[4]
קישורים חיצוניים
- Kisfaludy - Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- Kisfaludy Sandor. In: Austrian Biographical Lexicon 1815-1950 (ÖBL). Volume 3, Publisher of the Austrian Academy of Sciences, Vienna 1965, p. 351.
- Constantin von Wurzbach : Kisfaludy, Alexander. In: Biographical Encyclopedia of the Austrian Empire . 11th part. Imperial-Royal Court and State Printing Office, Vienna 1864, pp. 318-325
הערות שוליים
- ^ Herbermann, Charles, ed. (1913). "Kisfaludy". Catholic Encyclopedia. New York: Robert Appleton Company.
- ^ "MAGYAR CSALÁDTÖRTÉNETI ADATTÁR – Kisfaludy Mihály". Magyar Család-történet Kutató Egyesület. אורכב מ-המקור ב-2017-11-12.
- ^ Darnyay László. "A nők kedvence – Kisfaludy Sándor szerelmei". Új Horizont (XXX. évfolyam, 2002., 5. szám ed.). אורכב מ-המקור ב-2016-02-23.
- ^ הערך קִישְׁפַלוּדִי באנציקלופדיה העברית, כרך כ"ט, עמוד 696
