שער הרחמים (פיוט)
פיוט שער הרחמים
|
|---|
|
שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעַם בְּךָ בּוֹטֵחַ. בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה יִפָּתֵחַ:
אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. נוֹרָא עֲלִילוֹת. שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת. וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וְנַקְרִיב עוֹלוֹת (נ"א: קָרְבָּנוֹת). עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ:
הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ. צִנָּה וְסוֹחֵרָה פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה (נ"א: וְעֶבְרָה). הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ. שְׁעֵה נָא עֲתִירָה. כְּקָרְבַּן (נ"א: בְּקֶרֶב) הַמִּזְבֵּחַ:
חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ. עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים. אַדִּיר אַדִּירִים. אַל נָא יְהוּ לָבֶטַח. גְּאוּלָה לָעִבְרִים (נ"א: לַעֲבָדִים). הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ:
וְאוֹיֵב יְזוּרֶה. הַצֵּל נָא חֶלְכָּאִים. עֲשֵׂה נָא פְּלָאִים. וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ. וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים. נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ:
וְהָסֵר מְגִנָּה. מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה. עֵדָה הַסּוֹרֵרָה. כְּבֵדָם פַּלֵּחַ. וּבְשִׂמְחָה וּבְזִמְרָה (נ"א: וּבְרִנָּה). לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ: |
שַׁעַר הָרַחֲמִים הינו פיוט קדמון, מחברו הינו יהודה כפי שחתם את שמו באקרוסטיכון - האותיות שבתחילת כל בית מרכיבות את חתימת המחבר יהודה. יש מייחסים פיוט זה לרבי יהודה הלוי.
זמן אמירתו
אמירת הפיוט נהוגה כיום בעיקר בקרב יהודי בבל תימן ומרוקו. יהודי תימן נוהגים לאומרו בתפילת ערבית של ליל ראש חודש קודם אמירת ברכי נפשי ונותנים לאומרו לאדם הנכבד שבציבור, ומנהג יהודי בבל לאומרו בתפילת שחרית של יום ראש חודש לאחר ברכות השחר קודם אמירת פרשת הקרבנות.
בניית הפיוט
הפייטן בנה את הפיוט על נבואתו של יחזקאל הנביא על בית המקדש השלישי העתיד להיבנות ואז יפתח שער הרחמים הנמצא בחומות ירושלים, על פי המסורת שיפתח בביאת המשיח ויבוא דרכו מבשר הגאולה העתידי אליהו.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 טקסט בוויקיטקסט: שער הרחמים |
- הרחמים, באתר הזמנה לפיוט
- שער הרחמים, באתר הפיוט והתפילה
- שער הרחמים נוסח אנדלוסיה של יהדות מרוקו מהפייטן ארמונד סוסנה ביוטיוב
- הפיוט שער הרחמים נוסח יהודי בבל מפי הפייטן והמוסיקאי משה חבושה