שקלא וטריא

שקלא וטריא (מארמית: "שָׁקַל וְטַרְיָא" – "קח ותן") הוא ביטוי המגיע מן הספרות התלמודית ומשמש לתיאור תהליך של דיון, בירור מעמיק, משא ומתן שכלי וחילופי דעות, הכולל שאלות, תשובות, הסתייגויות, והבהרות. הביטוי נפוץ בעיקר בספרות ההלכה והתלמוד, והוא מתאר את שיטת הדיון המרכזית בלימוד הגמרא.

מקור הביטוי

הביטוי "שקלא וטריא" מופיע פעמים רבות בפרשני התלמוד הבבלי, ומשמש לתיאור תהליך הלימוד והבירור האופייני לדיונים התלמודיים, שבהם חכמים מעלים קושיות, הצעות לתירוצים, דוחים את הטענות ומעמיקים את הבנת הנושא הנידון. הביטוי מתאר באופן ציורי את התהליך האינטלקטואלי של "קח ותן" בין הלומדים או בין חכמי התלמוד עצמם.

שימוש מודרני

בעברית בת זמננו, הביטוי משמש לעיתים גם מחוץ להקשר התלמודי, כמתאר דיון אינטלקטואלי או ויכוח ענייני שמתנהל מתוך בירור מעמיק ואינטראקטיבי של רעיונות שונים. הביטוי נפוץ במיוחד בעולם הישיבות ובחוגים למדניים, אך הוא מופיע גם בשיח הכללי.