שרות אזרחי בין-לאומי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: תרגמת. |
השירות האזרחי הבינלאומי (בצרפתית: Service Civil International; SCI) היא תנועה בינלאומית שאינה ממשלתית אשר מטרת הקמתה היא שרות התנדבותי, וכמו כן משמשת כארגון למען השלום. הארגון הוקם ב-1920 על ידי המהנדס השווייצרי פייר סרסול (Pierre Cérésole) וכולל 45 סניפים וקבוצות ברחבי העולם.
מטרות
SCI - הצהרת הערכים על פי הם מתבססת עבודת הארגון:
- התנדבות - במובן של פעולה עצמית או יוזמה לטובת החברה האזרחית, ללא תשואה אישית חומרית. פעולה בשיטה המצהירה על שינוי חברתי, ללא רווח ותשלום שאינה מתחרה בעבודה רווחית ואינה תורמת לשבירת שביתת עבודה.
- אי-אלימות – כעקרון ושיטה.
- זכויות האדם – שמירה כל זכויות אדם וכבוד ליחידים כמוצהר בהצהרה האוניברסלית של זכויות האדם.
- סולידריות – סולידריות בינלאומית בשאיפה לצדק עולמי וסולידריות בין בני האדם בכל הרמות.
- לכבד את הסביבה – ואת המערכת האקולוגית.
- הכללה - פתיחות לכלל האנשים החולקים את המטרות והיעדים של התנועה, ללא קשר למגדר, גזע, צבע, דת, לאום, מעמד חברתי או דעות פוליטיות וכל שאר עילות אפליה.
- העצמה – עידוד אנשים להבין ולפעול לשינוי חברתי, כלכלי ותרבותי המשפיע על חייהם בכל הרמות.
- שיתוף פעולה עם קהילות מקומיות כמו גם עם גופים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים, כדי לחזק את הפוטנציאל החיובי בתוך החברה האזרחית בכללותה.
SCI מאמין כי כל האנושות מסוגלת לחיות יחד בכבוד הדדי, מבלי להזדקק לכל צורה של אלימות לפתירת קונפליקטים וסכסוכים. התנועה מארגנת פרויקטים התנדבותיים בינלאומיים בכל העולם באמונה שהשלום יכול להיבנות תוך עבודה משותפת תוך שיתוף פעולה כולל של אנשים עם רקע ותרבות שונה לומדים לשתף פעולה, לעבוד יחד.
היסטוריה
השרות האזרחי הבינלאומי הוקם בתום מלחמת העולם הראשונה במטרה לגשר בין העמים ולשאוף לשלום. מקים התנועה, פייר סרסול, פציפיסט שווייצרי, יזם פרויקט התנדבות בינלאומי במטרה לשאוף לשלום. היוזמה הוצגה לראשונה במסגרת כנס "אחוות הפיוס הבינלאומית" (Fellowship of Reconciliation) 1920.
מפעל ההתנדבות הבינלאומי הראשון התקיים בשדה הקרב הטרי של ורדן (צרפת) ב-1920. במהלכו, עזרו המתנדבים לבנות מחדש כפר (בשם Esnes-en-Argonne) שנהרס במהלך הקרבות. עיקר העבודה המשותפת כלל שחזור בתי מגורים ופינוי אדמות חקלאיות. בין השאר התנדבו גם שלושה מתנדבים מגרמניה. עובדה זו תרמה לסימונו של הפרויקט כסמל של פיוס בין צרפת וגרמניה.
בשנת 1924, ארגן סרסול את המחנה השני בשווייץ. הפעם המטרה הייתה עזרה בפינויי הריסות לאחר מפולת שלגים.
שירות זה הוא מעיין מבוא ומודל למן "שירות לאומי" פציפיסטי כאלטרנטיבה לשירות צבאי כדי לתרום לחברה מקומית ובינלאומית. המפעל הגדול ביותר בשנותיה הראשונות של התנועה היה בשנת 1928 ב ליכטנשטיין עם יותר מ-700 מתנדבים מ-28 מדינות, אשר פינה את עמק הריין לאחר שיטפון כבד ב-1927.
התפתחות, תוך מחויבות חברתית (1931)
לאחר העשור הראשון שבו עיקר הפעילות סבבה אזורים פגועי אסונות טבע ובשנת 1931 התפתח מושג מפעל ההתנדבות הבינלאומי לתחומים נוספים של מחויבות חברתית:
- פיתוח קהילתי: לדוגמת מפעל ההתנדבות במהלך המשבר הכלכלי של כריית פחם בתעשיית בוויילס, אנגליה. במסגרת זו השתקם ביטחונה העצמי של החברה המקומית תוך התנדבות פלג החברה המובטלת בעיר לטובת בניית בריכת שחיה ופריסת פארק ציבוריים.
- סיוע התפתחות (עד 1969): לאחר הכרות עם גנדי בשנת 1931, הוזמן סרסול לארגן את המפעל ההתנדבותי הראשון מטעם השירות בהודו. הפעילות התמקדה ב-ביהאר בעקבות הרס רעידת אדמה.
- עזרה הומניטרית: בשנת 1937 התנועה הייתה מעורבת במתן עזרה הומניטרית לפליטים, ובפרט לילדים, במהלך מלחמת האזרחים הספרדית (1936-1939) שכללה שירותי פינוי, מזון, ביגוד ועוד. עשרים שנה מאוחר יותר, עזרה דומה ניתנה לילדים יתומים בתוניסיה במהלך מלחמת אלג'יר (1958-1962).
התארגנות בינלאומית (1948)
מאז 1920 התארגנו מפעליי ההתנדבות בצרפת, שווייץ, בריטניה, הודו, ומדינות אחרות. לאחר מלחמת העולם השנייה, נוסד איגוד בינלאומי של הענפים השונים של הארגון ונוסדה המזכירות הרשמית בפריס. בעקבות ההתארגנות והמסגרות החדשות מספר המתנדבים גדל וכן השירותים למתנדבים כגון תקנונים וביטוחים למיניהם. בשנות ה-60 גדל מספר הסניפים בהתאם והוקצעו מבנים עבורם ברחבי העולם. 1947: 46 מפעלים ב-9 מדינות 1968: 298 מפעלים ב-24 מדינות.
פיתוח וסיוע בין צפון לדרום (1950)
בשנת 1950, הוזמן הארגון שוב להודו על מנת לעזור בבנייה של בתי פליטים בפרידאבאד. קבוצה קטנה של מתנדבים הצליחה לגייס מקומיים רבים למען המטרה המשותפת. הסכסוך בין הודו לפקיסטן היה עילה לפתיחת סניפים נוספים ברחבי אסיה. בעקבות הפעילות, הוקמו תוכניות סיוע ופיתוח באזורים מעוטי יכולת ומוכי עוני וגיוס באירופה אפריקה ואסיה ותוכניות הסמכת המתנדבים הורחבה בהתאמה.
מזרח-מערב (1955)
בזמן המלחמה הקרה היה הארגון מעורב גם בגוש הקומוניסטי לדוגמת פעילות במהלך "הפסטיבל החמישי לנוער העולמי" שלקח חלק בוורשה (פולין) ב-1955. מאז יזם הארגון פעילות בפולין(1955), ברית המועצות 1958), הונגריה (1964), צ'כוסלובקיה (1964), ובולגריה (1981). ב-1972 הוקם אגף התאום מזרח-מערב על ידי התנועה כדי להקל על המתנדבים ולשפר את שיתוף הפעולה.
ארגון מחדש (1969)
בשנת 1969 התקיימו שורה של סמינרים, סדנאות ופגישות בהן נחקרה השאלה של המעורבות הפוליטית של התנועה. כתוצאה מכך הוחלט לנטוש את סיוע ההתפתחותית כמטרת פעילות. חלק נוסף משינויי הארגון היה ההתמקדות בהאחדה בינלאומית במסגרת פעילות התנדבותית תוך שיתוף פעולה ותקשורת שותפת בין הסניפים.
קבוצות עבודה בינלאומיות (1997)
עם הארגון מחדש החליטה התנועה למקד את תרומתה לפי תחומי עניין מקומיים ושיפור שיתוף הפעולה בין הקבוצות השונות. נכון לשנת 2016 התנועה פעילה ברוב מדינות אירופה והאיחוד האירופי, באסיה קיימים סניפים בבנגלדש, הונג קונג, סין, הודו, יפן, מלזיה, נפל, פקיסטן, דרום קוריאה וסרי לנקה. באמריקה בארצות הברית, מקסיקו וברזיל. באפריקה באלג'יר, מאוריציס ובניגריה. כמו כן קיים סניף באוסטרליה. במזרח התיכון קיים סניף בירדן.
עד כה (2016) לא דווח על שיתוף פעולה בין התנועה לגופים במדינת ישראל.
לארגון יש מעמד מייעץ במועצת אירופה, משתף פעולה באופן קבוע עם ארגון אונסק"ו וחבר בפורום הנוער האירופאי (YFJ).
ביבליוגרפיה
- Ethelwyn Best, Bernhard Pike: International Voluntary Service for Peace 1920-1946, George Allen and Unwin, London, 1948
- Arthur Gillette : One million volunteers: the story of volunteer youth service, Penguin Books, Harmondsworth, A pelican original, 1968, 258 p. on-line
- Hélène Monastier, Alice Brügger: Paix, pelle et pioche, Histoire du Service Civil International, Editions du Service civil international, Switzerland, 1966
- SCI : Service Civil International 1920-1990 - 70 years of Voluntary Service for Peace and Reconciliation, Verdun, 1990
קישורים חיצוניים
- SCI האתר הרשמי
- SCI פעילות הקשורה בשלום
- ארכיון SCI
- SCI רשימת מפעלי ההתנדבות המלאה
