שר אמי
 | |
| לידה | 21 באפריל 1917 |
|---|---|
| פטירה |
19 ביוני 1919 (בגיל שנתיים וחודש) ניו ג'רזי |
| גזע | יונה |
| זוויג | זכר |
| בעלים | צבא ארצות הברית |
| ידוע בשל | העברת הודעות תחת אש במלחמת העולם הראשונה |
| תקופת הפעילות | 1918 |
| פוחלץ | כן |
"'שר אמי"' (מצרפתית: "חבר יקר") היה יונת דואר זכר[1] שנתרם מחובבי יונים בבריטניה לשימוש חיל האותות של צבא ארצות הברית בצרפת, במהלך מלחמת העולם הראשונה, ואומן על ידי מומחים אמריקאים. שר אמי מפורסם בזכות העברת הודעה מגדוד מוקף, אף על פי שנפצע קשה, במהלך מתקפת מז-ארגון באוקטובר 1918.[2]
שירותו במלחמת העולם הראשונה
ב-3 באוקטובר 1918, מייג'ור צ'ארלס וייט ויטלסי, ויותר מ-550 לוחמים מצבא ארצות הברית, נלכדו בשקע קטן בצד הגבעה, מאחורי קווי האויב, ללא מזון או תחמושת. בנוסף ירו בהם מתוך כוחותיהם שלהם שזיהו אותם כאויב ועוד לא ידעו את מיקומם. כשהם מוקפים בגרמנים נהרגו ונפצעו רבים מחיילי הכוח, ורק 194 חיילים שרדו ולא נתפסו/נפצעו עד תום הקרב. מכיוון ששליחי הכוח שלו יורטו או נהרגו בעקביות על ידי הגרמנים, וויטלסי החל לשלוח הודעות באמצעות יונת דואר.[3] היונה שנשאה את ההודעה הראשונה, "הרבה פצועים. אנחנו לא יכולים להתפנות", הופל על-די האויב. יונה שנייה נשלחה עם ההודעה, "החיילים סובלים. האם ניתן לשלוח תמיכה?" גם יונה זו הופלה. סוללות הארטילריה שתמכו באנשיו של ויטלסי ניסו לספק "מטח הגנה", במדרון הצפוני של עמק שרלו, אך האמינו שוויטלסי נמצא במדרון הדרומי של הגיא, וכתוצאה מכך כוון מטח לכיוון הגדוד.[4] "שר אמי", היון הנותר, נשלח עם פתק, שהיה עשוי מנייר בצל, בטוטף על רגלו הימנית, שהכיל את ההודעה הבאה:
אנחנו בדרך המקבילה ל-276.4. הארטילריה שלנו עצמנו יורה ישירות עלינו מטח. למען השם, תעצרו את זה.
כששר אמי ניסה לטוס חזרה למחנה, הגרמנים ראו אותו באוויר ופתחו באש.[5] לאחר מספר שניות, הוא הופל על-ידי הגרמנים אך הצליח לטוס שוב. הוא חזר לעליית הגג שלו במטה הדיוויזיה שלו, במרחק 40 ק"מ, תוך 25 דקות בלבד, והציל את חייהם של 194 הניצולים בקרב. הוא נורה דרך החזה, ואיבד העין אחת, ורגלו הייתה תלויה על גיד יחיד.
שר אמי הפך לגיבור של הדיוויזיה ה-77. חובשי הצבא פעלו כדי להציל את חייו. כשהתאושש מספיק כדי לחזור, הועלה על סירה בחזרה לארצות הברית, כשהגנרל ג'ון ג'יי פרשינג נפרד ממנו.
פרסים
היון זכה במדליית Croix de Guerre על שירותו ההירואי כשהעביר 12 מסרים חשובים בורדן. הוא מת בפורט מונמות', ניו ג'רזי, ב-13 ביוני 1919, מהפצעיו, וב-1931 נכנס להיכל התהילה של יוני הדואר. הוא גם קיבל מדליית זהב מארגון של חובבי יונים אמריקאים, כהוקרה על שירותו במהלך מלחמת העולם הראשונה.[6]
בנובמבר 2019 הוא הפך לאחד הזוכים הראשונים במדליית האומץ של בעלי חיים במלחמה ובשלום, שהוענקה לו בטקס בגבעת הקפיטול[דרוש מקור]
מורשתו
עבור ילדי בית ספר אמריקאים של שנות ה-20 וה-30, שר אמי היה מוכר כמו כל גיבור אנושי במלחמת העולם הראשונה. גופתו של שר אמי פוחלצה על ידי נלסון ר. ווד במוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע. מאז 1921, שר אמי מוצג במכון הסמית'סוניאן; והוא מוצג יחד עם סמל סטאבי, בוסטון טרייר של חיל הרגלים ה-102 של צבא ארצות הברית, בתערוכת "מחיר החופש" של המוזיאון הלאומי להיסטוריה אמריקאית.[7]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Blazich, Frank (2021-07-15). "He? She? Or just plain Cher Ami? Solving a century-old pigeon mystery". O Say Can You See?. National Museum of American History. ארכיון מ-2021-07-15. נבדק ב-2021-07-16.
- ^ "Cher Ami "Dear Friend" WWI". Flickr. 25 בספטמבר 2006. נבדק ב-2008-04-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The 'Stop It' Telegram". www.lettersofnote.com. 25 במאי 2010. נבדק ב-2010-05-26.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Myths and Legends". The US WWI Centennial Commission. אורכב מ-המקור ב-2019-01-26. נבדק ב-2019-01-25.
- ^ Jim Greelis. "Pigeons in Military History". World of Wings. אורכב מ-המקור ב-2007-08-25. נבדק ב-2007-09-13.
- ^ National Pigeon Day (29 במרץ 2008). "History of Cher Ami". נבדק ב-2011-03-31.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Cher Ami - World War I Carrier Pigeon". Smithsonian Institution. נבדק ב-2008-11-26.
