כמקובל למבנה של סוויטה במוזיקה הקלאסית בתקופת הבארוק, כל סוויטה בסט מורכבת מפרלוד ואחריה סגנונות שונים של ריקודים מתקופת הבארוק. במקרה זה, כל סוויטה מורכבת משישה פרקים: פרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנד, מינואט (המוחלף לפעמים בגבוט או בורה) וג'יג[1]. סוויטות אלו נחשבות קשות לביצוע מבחינה וירטואוזית, ומסיבה זו היו בעבר פחות ידועות בציבור עד לביצוען בידי הצ'לן הווירטואוז פבלו קזאלס במאה ה־20. מאז ידועה היצירה הייטב ברפרטואר הצ'לו ברחבי העולם, וצ'לנים ממשיכים לנגן אותה עד לימינו אנו. עם זאת קיים ויכוח בידי החוקרים על שאלת ייחוס הסוויטות לבאך ומידת מעורבותה של אשתו ביצירה[2][2].
הסוויטות
בסך הכל הלחין באך 6 סוויטות לצ'לו, כאשר כל אחת בסולם שונה:
סוויטה מספר 1 בסול מז'ור, רי"ב 1007, נחשבת המפורסמת והפופולרית מבין השישה בזכות פרק הפרלוד שלה. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, מינואט וג'יג.
סוויטה מספר 2 ברה מינור, רי"ב 1008. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, מינואט וג'יג.
סוויטה מספר 3 בדו מז'ור, רי"ב 1009. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, בורה וג'יג.
סוויטה מספר 4 במי במול מז'ור, רי"ב 1010. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, בורה וג'יג.
סוויטה מספר 5 בדו מינור, רי"ב 1011. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, גבוט וג'יג.
הפרלוד לסוויטה לצ'לו מספר 1, רי"ב 1007סוויטה מספר 6 ברה מז'ור, רי"ב 1012. מורכבת מפרלוד, אלמנד, קוראנט, סרבנדה, גבוט וג'יג.
המחלוקת בעניין שאלת ייחוס היצירה לבאך
בשנת 2006 פרסם המנצח האוסטרלי מרטין ג'רוויס טענה לפיה מי שהלחינה את היצירה לא היה באך בעצמו, אלא אשתו, אנה מגדלנה באך[3]. ג'רוויס הציע שאנה מגדלנה הייתה זו שכתבה את 6 הסוויטות זאת בנוסף לפרק הפותח את וריאציות גולדברג. עם זאת חוקרים ומוזיאוקלוגים הסתייגו מטענה זו שלה אין ביסוס, והיצירה עדיין מיוחסת לו.
