שתל שבבי אנושי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים לערכים אחרים, קטגוריות.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: קישורים לערכים אחרים, קטגוריות. |
שתל שבבי אנושי הוא התקן מעגל חשמלי מורכב או תג RFID אשר עטוף בזכוכית ומושתל באופן תת-עורי בגוף האדם. שבבים תת-עוריים יכולים לשמש כאמצעי לאחסון מידע, הכולל זיהוי אישי, היסטוריה רפואית, טיפולים, אלרגיות ואמצעים ליצירת קשר.
הניסוי המתועד הראשון של השתלת RFID תת-עורי בבן אדם התרחש ב-1998 על ידי המדען הבריטי Kevin Warwick. כחלק מהניסוי, השתל נועד לפתוח דלתות, להדליק אורות ולגרום לפלט ורבאלי בתוך המבנה. השתל ממוקם מאז במוזיאון המדע בלונדון.
שימושים נוכחיים
ב-2002, חברת VeriChip קיבלה אישור מה-FDA לשווק את ההתקן שלה בארצות הברית ע"פ כללים מנחים. החל מהאישור המעשי ב-2004, כ-80 בתי חולים ו-232 רופאים נבחרו להשתמש במערכת.
על ידי השתלת שבב המכיל היסטוריה רפואית של הפציינט, בתי חולים ועובדיהם יכולים לשאוב מידע רפואי באופן מיידי ללא תלות במיקום או במצב הפציינט. שבבים תת-עוריים לא ניתן לאבד, מה שיכול להוריד או להעלות את הסיכויים לגניבת מידע. ניתן לצייד בתי מגורים וכלי רכב בסורקי שבבים תת-עוריים, ועל ידי כך להחליף את הצורך במפתחות. (על אף שהסורקים זקוקים למקור חשמל על מנת לתפקד).
במקסיקו, התקינו שבב תת-עורי בעובדי משרד המשפטים[1].
בעיות אפשריות
אם השבבים לא מוצפנים, הם יכולים להיות פגיעים באופן קיצוני לקריאה מסורקי צד-שלישי. על ידי סריקה בחשאי, ניתן לדלות את כל המידע השמור בשבב, ועל ידי כך לשכפל אותו, מה שפותח פתח לעבירה על החוק, התחזות, או דליית פרטים אישיים כגון מידע רפואי וביטוחי. על פי ה-FDA, השתלת שבב טומנת בתוכה מספר בעיות בריאותיות. פציינט יכול להגיב להשתלה כזיהום או אלרגיה, או שהשבב יכול להיות מושתל באופן לא נכון. כמו כן, עלול השבב לנוע בתוך הגוף ולהגיע למקום אחר מזה שהוא יועד לו תחילה. השבב עלול גם להתקלקל, וכך כל המידע שאגור בתוכו עלול להיאבד. בעיות קשות אף יותר עלולות להיגרם אם השבב מגיב לשדה מגנטי חזק או מכשיר MRI. המגנט החזק בו משתמש מכשיר MRI עלול להשמיד את השבב ולגרום לכוויות רציניות, פנימיות וחיצוניות. הסכנות האלו נדירות ביותר, וברוב המקרים נבדקים לא חשו בכאבים. כמו כן, דגמים אחרים וייצור השבב יכולים להשפיע על התוצאות ולשנותן.
שימושים עתידיים
באופן תאורטי, בעתיד שבבים עם GPS יוכלו לספק מעקב מדויק אחרי אנשים, הכולל מיקום, גובה, מהירות, וכיוון תנועה. יכולת זו תעזור לרשויות לאתר נעדרים או חשודים בפשע בקלות. VeriChip היא אחת מהחברות השוקדות על פיתוח שבב כזה. גם חברות מסחריות יוכלו ליהנות משבב כזה, על ידי מידור אוטומטי של עובדים, מעקב נוכחות ומיקום אשר צפויים לעזור במקסום רווחים. יישום נוסף יכול להיות מעקב אחר אנשים הנגועים באיידס, כפי שהוצע על ידי ממשלת אינדונזיה.
סוגיות אתיות
השתלת שבב תת-עורי בבני אדם העלתה דיונים אתיים על ידי פורומים מדעיים מקצועיים, קבוצות אקדמיות, ארגונים לזכויות אדם, רשויות ממשלתיות וקבוצות דתיות. האגודה הרפואית האמריקאית דיווחה ב-2008 ששתל ש-RFID תת-עורי עלול לפגוע בפרטיות מאחר שאין ביטחון שהמידע האגור בשבב יהיה ניתן להגנה, וכמו כן ששתל כזה כולל סיכונים רפואיים.
חקיקה
לאחר ויסקונסין וצפון דאקוטה, קליפורניה העבירה ב-2007 חוק האוסר על מעסיקים לאלץ עובדים להשתיל בהם RFID תת-עורי.
קישורים חיצוניים
- קרן צוריאל הררי, מידע זורם בכפות ידייך: השבב הקטן שיהפוך אתכם לאנשים דיגיטליים, באתר כלכליסט, 24 במאי 2018
היילי וייס, אטלנטיק, כנראה שגם אתם עומדים להשתיל לעצמכם שבב זעיר בגוף, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2018
הערות שוליים
