תאונת גויאניה
א.) מחזיק מקור סטנדרטי (בדרך כלל עשוי עופרת,
ב.) טבעת סגירה,
ג.) והמקור הרדיואקטיבי עצמו מורכב מ
ג.1.) 2 מכלים עשויים פלדה אל חלד אחד בתוך השני שרותכו
ג.2.) לשני מכסי פלדה אל חלד משני הקצוות שתופסים
ג.3.) את המכסה הפנימי (בדרך כלל עשוי אורניום או סגסוגת טונגסטן) שמגן על
ג.4.) גליל של המקור עצמו שקוטרו כ30 מילימטרים
תאונת גויאניה הייתה תאונה גרעינית שהתרחשה בעיר גויאניה שבברזיל ב-13 בספטמבר 1987.
התאונה החלה כתוצאה מגניבה של מרכיב רדיותרפיה מבית חולים נטוש בעיר. המרכיב הכיל צסיום-137, חומר רדיואקטיבי, בתוך תרכובת צסיום כלורי. המרכיב התגלה לאחר מכן באתר פסולת ומשך את תשומת לבו של בעל האתר, דבאר אלפס פריירה, שהביא אותו לביתו והזמין קרובים, שכנים וחברים להסתכל על האבקה שזהרה באור כחול. חלקי המקור נלקחו בידיים ונמסרו לאנשים נוספים כמתנות, והוא עבר בין אנשי הסביבה במשך יותר משבועיים. כ-112,000 איש נבדקו בחשד לחשיפה רדיואקטיבית ואצל 249 מתוכם נמצאו כמויות גדולות של חומר רדיואקטיבי. ארבעה אנשים מתו באירוע.
אבידות בנפש
- ליידה דס נווס פריירה (Leide das Neves Ferreira) (בת ה-6) בעקבות ספיגת 6 גריי. היא נקברה בארון קבורה עשוי פיברגלס מצופה עופרת על מנת למנוע קרינה. למרות זאת ביום הקבורה בבית הקברות נערכו מהומות שנועדו למנוע את קבורתה.
- גבריאלה מריה פריירה (Gabriela Maria Ferreira) (בת ה-37), אשתו של בעל אתר הפסולת, בעקבות ספיגת 5.7 גריי.
- ישראל בפטיסטה דוס סאנטוס (Israel Baptista dos Santos) (בן ה-22). עבד אצל פריירה ופירק את העופרת של המקור. ספג 4.5 גריי.
- אדמילסון אלווס דה סואוזה (Admilson Alves de Souza) (בן ה-18) שגם כן טיפל במקור. ספג 5.3 גריי
תוצאות ומסקנות
כל החפצים אשר זוהמו בצסיום נקברו באתר מחוץ לעיר אשר לפי הערכות יהיה מאושר לשימוש בני אדם בעוד כשלוש מאות שנים.
התאונה משכה את תשומת הלב הבינלאומית. עד אז דרישות שיווק והובלה של חומרים רדיאואקטיביים לא היו נוקשות. בעקבות האירוע הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית בשיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומים הכניסה לשימוש תקנה מספר 115 שבין השאר הקשתה דרישות בטיחות למקורות רדיואקטיביים. בברזיל בעקבות כך כל מקור מתועד מהפקתו ועד קבורתו הסופית.
