תאוריית הלאומיות של גלנר
תאוריית הלאומיות של ארנסט גלנר התגוללה על פני מספר פרסומים מתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 ועד למותו בשנת 1995. גלנר כתב על לאומיות במספר עבודות - תחילה ב"מחשבה ושינוי" (Thought and Change, 1964) ובמיוחד ב"לאום ולאומיות" (Nations and Nationalism, 1983).
מאפיינים
גלנר הגדיר את הלאומיות בעיקרה כרעיון פוליטי שגורס כי על יחידה פוליטית לחפוף ליחידה לאומית והוסיף כי:
ממהותה היא [הלאומיות] כופה תרבות גבוהה על כלל החברה, בעוד שקודם לכן מילאו תרבויות קטנות, מקומיות, את חיי רוב האוכלוסין, אם לא את חיי הכול. באמצעות בתי ספר ובפיקוח אוניברסיטאות נוצרת עגה כללית, מותאמת לצורכי תקשורת ביורוקרטית וטכנולוגית מדויקת למדי, המשמשת עתה את כלל התושבים. פירוש הדבר - היווצרותה של חברה לא אישית, אנונימית שהיחידים משמשים בה כאטומים בני המרה, ומוחזקים יחד על ידי תרבות משותפת מסוג זה, במקום המערכת המורכבת הקודמת, שהייתה בנויה מקבוצות מקומיות, שבכל אחת מהן שלטה תרבות עממית, שנוצרה ושועתקה על ידי הקבוצות עצמן, כל אחת בנפרד. אלה הם פני הדברים כפי שהם באמת.[1]
גלנר ניתח את הלאומיות מנקודת מבט היסטורית. הוא ראה את ההיסטוריה האנושית מגיעה לפסגה חדשה עם המודרניזם ונתן ללאומיות תפקיד מפתח בתהליך. מודרניזם, בהיותו כרוך במערכת הכלכלית והפוליטית, קשור בפופולריות של החינוך, אשר בעצמו קשור באיחודה של השפה. אולם, בעוד המודרניזציה מתפשטת מסביב לעולם, נעשה התהליך איטי, ובמקומות רבים, אליטות תרבותיות יכלו להתנגד להתבוללות התרבותית ולהגן על תרבותם ועל שפתם בהצלחה.
לדידו של גלנר, לאומיות היא תנאי סוציולוגי - סביר אך אינו מובטח (הוא ציין כיוצאי דופן מדינות רב-לשוניות כמו שווייץ, בלגיה וקנדה) שהוא תוצאה של מודרניזציה, תקופת המעבר בין חברה אגררית ובין חברה תעשייתית. התאוריה שלו מתמקדת בהיבטים הפוליטיים והתרבותיים של תקופה זו. הוא במיוחד התמקד בתפקידיו המאחדים והאחראיים-על-הומוגניזציה-תרבותית של מערכות חינוך, שוקי עבודה לאומיים, תקשורת מתקדמת וניידות בהקשר של עיור. הוא לפיכך טען שלאומיות חופפת במידה רבה לתיעוש, וכן שהיא מילאה חלל אידיאלוגי שנפער כתוצאה מהיעלמותה של תרבות החברה האגררית שקדמה לה, וכפועל יוצא גם של המערכת הכלכלית והפוליטית של הפיאודליזם.
תומאס הילנד אריקסון מנה את אלה ככמה ממאפייניה העיקריים של תאוריית הלאומיות של גלנר:
- מערכת חינוך שיתופית רשמית
- הומוגניזציה תרבותית ו"אנטרופיה חברתית"
- פיקוח ריכוזי של הממשל עם שליטה ביורוקרטית רחבה
- תקינה לשונית
- זיהוי לאומי כקהילה אבסטרקטית
- דמיון תרבותי כבסיס ללגיטמציה פוליטית
- אנונימיות, בהקשר של יחסים חברתיים - לקשר אישי משמעות דלה במערכת כלכלית למשל ביחס לחברות מסורתיות
גלנר גם פיתח "טיפולוגיה של מצבים חברתיים מעוררי לאומיות וחוסמי לאומיות".
גלנר ביקר מספר הסברים אחרים ללאומיות, ביניהם 'תאוריית הטבעיות' שלפיה הלאומיות היא טבעית, מובנת מאליה ובונה את עצמה, וכן שהיא מאפיין בסיסי של אדם, נייטרלי וחיובי. כמו כן ביקר את הגרסה האפלה של תאורייה זו - "תאוריית האלילים האפלה" שרואה בלאומיות ביטוי בלתי נמנע של יצריו האטביסטיים והאי-רציונליים. יתרה מזו, ביקר גלנר את הטיעון האידיאליסטי של [ אלי כדורי] שגורס כי הלאומיות הייתה התפתחות מקרית, שגיאה אינטלקטואלית של הפצת רעיונות בלתי-מועילים, ולא הייתה קשורה לתיעוש ולתאוריה המרקסיסטית לפיה ללאומים תפקיד מרכזי במעמדות חברתיים.
השפעה
גלנר נחשב לאחד מתאורטיקנים המובילים בחקר הלאומיות. אריקסון ציין ב-2007 כי אין מי שמערער על מקומו המרכזי של גלנר בחקר הלאומיות בשני העשורים האחרונים. חוקר מדעי המדינה, ברנדן אולרי, התייחס לתאוריה זו כתאורייה המודרנית המוכרת ביותר המסבירה את הלאומיות.
ביקורת
מגוון ביקורות הועברו של התאוריה של גלנר:
- התאוריה פונקציונליסטית יתר על המידה, משום שהיא מסבירה את התופעה בהתייחס לתוצאה ההיסטורית הסופית, בכך חברה תעשייתית אינה יכולה 'לתפקד' ללא לאומיות.
- מפרשת שלא כהלכה את הקשר בין לאומיות ובין תיעוש.
- התאוריה מסבירה בעולב את התנועות הלאומיות של רומא העתיקה ושל יוון, מאחר שמתעקשת שלאומיות קשורה במודרניזם, ואינה יכולה להתקיים ללא תיעוש מודרני ברור.
- התאוריה נכשלת בהסבר בלאומיות בחברה שאינה תעשייתית, וכן בהסבר לאומיות בחברה בתר-תעשייתית.
- התאוריה נכשלת בהסבר הלאמיות במאה ה-16 באירופה.
- היא אינה מסבירה את הדחפים והיצרים שלהם גרמה הלאומיות, וכן מדוע אדם יילחם ואף ייתן את חייו למען מדינתו.
- התאוריה נכשלת בהסברת תפקיד המלחמה והצבא בעידוד הומוגניזציה תרבותית ולאומיות, וכן בהסברת הקשר בין מיליטריזם וחינוך חובה.
- התאוריה הושוותה לדטרמיניזם טכנולוגי, מאחר שאינה נוגעת בהשקפותיהם של אינדיווידואלים.
הערות שוליים
- ^ ארנסט גלנר, תרגום: דן דאור, 5: מהו לאום?, לאומים ולאומיות, האוניברסיטה הפתוחה, 1983, עמ' 84,מסת"ב 956-06-0215-1
