תאוריית השיקום של קרייסי
תאוריית השיקום של קריסי היא תאוריה בקרימינולוגיה לפיה ניתן לשקם עבריינים ולהחזירם למוטב באמצעות מסגרות מתאימות. התאורייה פותחה על ידי הסוציולוג והקרימינולוג האמריקאי דונלד קריסי (Donald Cressey) ב-1955.
על פי התאורייה, כדי לשקם עבריינים יש להעבירם למסגרת מגורים נורמטיבית, בה יוצבו כלפיהם גבולות ויופעל פיקוח חברתי הדוק; מסגרות מתאימות לכך עשויות להיות פנימייה, משפחת אומנה, כפר נוער, בית חולים לבריאות הנפש ועוד. במסגרת זו יוכלו העבריינים לקבל סיוע כלכלי וסיוע ברכישת השכלה ומקצוע, עד שיתבססו ויוכלו לפרנס את עצמם. במהלך השהות במסגרת זו הם יוכלו לקיים מפגשים עם אנשים שעברו את השיקום בהצלחה, ולקבל עידוד להתמיד בתהליך. על פי התאורייה, חברי הקבוצה בכל מסגרת עשויים לקיים מפגשים קבוצתיים בהם ידונו בקשייהם ובדרכי התמודדות. לפי תאוריה זו, רק בעזרת פעילות שוטפת והתמדה יוכלו העבריינים להשתקם ולהימנע מעבריינות חוזרת.
קישורים חיצוניים
- Donald Ray Cressey, David F. Luckenbill, Edwin Hardin Sutherland, Principles of Criminology
