תא משרדי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: התיאור ההיסטורי שגוי, המרת עובדות או אסמכתאות בדעות אישיות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: התיאור ההיסטורי שגוי, המרת עובדות או אסמכתאות בדעות אישיות. |
תא משרדי (Cubicle) הוא מרחב עבודה אישי סגור למחצה, המופרד משכניו באמצעות מחיצות (לרוב בגובה 1.5 - 1.8 מטרים). צד אחד של התא פתוח בחלקו או לגמרי כדי לאפשר גישה לתוכו. מרחבי העבודה הללו משמשים כתחליף לחדרי משרד, במקומות עבודה הפועלים במרחב עבודה פתוח. התא המשרדי מאפשר לנצל את השטח ביתר יעילות, שכן מחיצות התא דקות מקירות, והשטח המוקצב לעובד בתא קטן מזה המוקצב בחדר, זאת תוך כדי יצירת סביבת עבודה "פתוחה" ושיתופית יותר.
התא המשרדי מספק לאדם היושב בו מידת פרטיות מסוימת, תוך כדי שימוש מינימלי במקום. המחיצות מאפשרות התאמה אישית לצורכי העובד (או המעביד) הן בצורת המחיצות והן באלמנטים אותם ניתן לקשר אליהן בעזרת הברגה פשוטה, כמו מגירות, שולחנות כתיבה ושרטוט, מדפים וכדומה.
יש המקשרים את תופעת התאים המשרדיים לחברת המחשבים אינטל, שהחלה לספקם לעובדיה בשנות ה-60 ובכך גרמה לתופעה לצבור תאוצה. המצאת התאים עצמם מיוחסת לרוברט פרופסט, מעצב מקולורדו אשר עבד בחברת עיצוב רהיטים. פרופסט קרא לתכנון הראשון שלו "Action Office" (בתרגום חופשי לעברית: "משרד פעיל").
כיום חברות רבות משתמשות בעיצוב התאים המשרדיים כנדבך עיקרי לתכנון חללי העבודה שלהם. התאים, שקושרו עם הזמן לדיכוי העובד על ידי מעבידו, הפכו לסמל לשיעבוד לחומרנות ולבינוניות. הם מופיעים במקרים רבים בתרבות כדבר מה מדכא, המנתק את היושב בו מהסביבה החיצונית, ומאידך תחליף דל מידי ולפיכך משפיל למשרד, ובהיותו חלק מ"מרחב עבודה פתוח" - גם מונע פרטיות. בין האזכורים הרבים ראוי לציון הקומיקס "דילברט" וכמו כן הסדרה "המופע של דרו קארי", בה אחת הדמויות מספרת שהתא המשרדי הומצא לאחר שהתגלה כי "דרושים רק שלושה קירות כדי לגרום לאדם להרגיש כלוא".
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג'ון טיירני, ניו יורק טיימס, בין תאים למרחב פתוח: מהי סביבת העבודה האידיאלית, באתר הארץ, 29 במאי 2012
מאיה לקר, הגיהנום הוא קובייה: איך הפך הקיוביקל לנוף של חיינו, באתר הארץ, 7 במאי 2014- כתבה באתר ה-CNN על תאים משרדיים
