תומאס הייקראפט
תומאס הייקראפט (באנגלית: Thomas Haycraft) (1858–1936), שופט בריטי שעמד בראש בית המשפט העליון בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי בתואר "Chief Justice" (התואר המקביל בעברית של אותה תקופה - "זקן השופטים").
תומאס הייקראפט נולד בפרוור של לונדון בשנת 1858. למד באוקספורד ובשנת 1885 הוסמך לעריכת דין. לאחר שעסק מספר שנים בפרקטיקה פרטית באזור השיפוט של דרום מזרח אנגליה, עבר ללונדון והצטרף ללשכה של בוררים וכן עסק במחקרים עבור בית המשפט הגבוה.
בשנת 1899 התמנה הייקראפט לנשיא בית המשפט המחוזי בעיר לרנקה שבקפריסין ובזאת החלה דרכו כשופט קולוניאלי. בתפקיד זה כיהן במשך 12 שנה עד שבשנת 1911 עבר לכהן במשרה שיפוטית בגיברלטר, שאותה מילא עד לשנת 1913, אז עבר לכהן כשופט באי מאוריציוס. בשנת 1916 עבר לאי גרנדה בים הקריבי כדי לשמש בו זקן השופטים.
עם כינון המנדט הבריטי בארץ ישראל נקרא הייקראפט בשנת 1921 מן האי גרנדה לכהן כזקן השופטים הראשון בארץ ישראל.
כשופט קולוניאלי בעל ותק של למעלה מעשרים שנה הביא עמו הייקראפט גישה שמרנית ויחס מתנשא לאנשי ה"מזרח". הייקראפט דגל בגישה שאין לייבא לארץ ישראל את העקרונות הנעלים של המשפט המקובל האנגלי שאינם מתאימים לדעתו לתושבי הארץ.
לאחר מאורעות תרפ"א התמנה זקן השופטים הייקראפט לעמוד בראש ועדת חקירה שתפקידה היה לחקור את הסיבות שהביאו לפרוץ המאורעות. הוועדה נשאה את שמו ונקראה ועדת הייקראפט. מסקנות הוועדה בראשותו היו כי אמנם הערבים פתחו במאורעות, אך ההתפרצות נבעה כתוצאה מחשש אמיתי בקרב הערבים לפגיעה בפרנסתם וכי הם חששו משינוי האופי הערבי של ארץ ישראל, מהשתלטות היהודים על אדמותיהם ומאותם יהודים שהיו בעלי תפישה קומוניסטית, אשר על כן כל עוד הבריטים ימשיכו לעודד עלייה יהודית והתיישבות יהודית, תימשך אלימות הערבים. את היהודים האשימה הוועדה בכך שהם נתנו פרשנות קיצונית לכתב המנדט. מסקנות אלו חיזקו את הקיצונים שבקרב הערבים.
שש שנים כיהן הייקראפט כזקן השופטים בארץ ישראל, שהיה תפקידו האחרון בטרם פרישה. בשנת 1927 פרש לגמלאות ושב לאנגליה. את שארית חייו חי הייקראפט בסביבה כפרית במחוז דבון. הוא נפטר ב-1936 בגיל 78 שנים.
לקריאה נוספת
- Assaf Likhovski, Law and Identity in Mandate Palestine, UNC Press, 2006.
| זקני השופטים בתקופת המנדט הבריטי | |
|---|---|
|
